אז אני שונה.
אני שונה מכולם.
אני בעלת שיער שחור ועיניים בצבע האפלה,
אני גבוה, אבל לא יותר מידי.
אני קובעת איך להציג את עצמי,
במהלך היום אני משדרת חום ואהבה,
בעוד ליבי אופף קור ושברון.
אני עם צחוק של מלאך ועיניים של שאול.אני שונה ממכם.
אני לא רואה את החיים בצורה ורודה,
ולא מנסה לחיות את הרגע הזה בלבד.
אני לא מתמכרת לשטויות,
ולא קונה כל דבר חדש שמגיע לחנויות.
אני מכינה את כל השיעורים,
ומתפקדת תמיד בלימודים.
למרות שקשה לי נורא,
אני לא נותנת לעצמי ליפול בגלל מהמורה.אני מיוחדת בעיניי ואאוטסיידרית מבחינתכם.
שונה כיוון שאני טובה יותר?
שונה בגלל שיש לי קצת יותר איטיליגנציה?
מה זה אמור להביע?
לאן הדור הזה בכלל עוד יפול?
ולמה אף אחד לא מבין שזה יוביל רק לגיהנום.אני שונה לחלוטין ממך.
אני מנסה לחיות את החיים,
אבל לא את השנייה.
מנסה ללמוד ולהשכיל,
ולא להיות ׳קולית׳ ולהרוס לעצמי את התעודה.
אני מרוחקת חברתית,
בעודך הכי מקובל בזכות דמות שיצרת לעצמך.
אני לפעמים מדוכאת ומייאשת,
בעוד אתה מחייך ושמח.אבל יום יבוא,
שבו יסתיים הכל.
והאופוריה שבה היית תקרוס ותשאיר אותך חסר כל,
תראה למה נהפכת, למפלצת חסרת נשמה.
בעוד אני אצא מן הפחת, ואעלה לגדולה.
כי אני, בעינייך,
הייתי שונה,
אבל אני בסך הכל הייתי רק בעלת מטרה.
להגשים חלום, ולקבל תקווה.
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.