מאבדת את הלב לאפלה,
הראש מסתחרר ואני נופלת אט אט,
הושט לי יד! הצל אותי בבקשה!
אינך שומע עוד,
אתה שקוע באור הלבן.
צונחת אל בור ללא תחתית,
המוח מאבד כל כיוון,
ואתה אותי אינו מכיר,
אינך רוצה עוד בי, כי איבדתי את עצמי.
מסוחררת ללא הפסקה,
רוצה קצת שקט מכל המהומה,
מתחננת בפני השדים שיעזבו ודי,
מבקשת ומבקשת, מתחננת שתעזור,
אך לך אכפת יותר מאחרות.
גופי מחורר על ידי שנאה,
אולי עצמית, אולי ממך,
הושט לי יד, מבקשת אני בתחנונים,
הבטחת, שתמיד תהיה לצידי,
וכעת כאשר מבטך עוזב אותי,
אני שוקעת אט אט במעמקים.
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.
