ביום מן הימים תתחרט על מעשייך,
ביום מן הימים תזעק ותכעס על הכל.
הגעת לעולם כדי לאמלל אותי,
ככה היא הייתה חושבת ובוכה,
בזמן שהיית צורח עליה, מגדף,
ואף משפיל ללא בושה.
היא הייתה יושבת בראש מושפל,
ידיה קפוצות לאגרופים המוחבאים בין ירכיה,
מפחד שתראה שחדרת לליבה.
היא הייתה ממהרת לרוץ ברגע שהיית מסתובב,
נכנסת לחדרה ובוכה היטב,
פורקת רגשות וזועקת מעצב,
וכשהיית חוזר שוב הייתה שותקת.
רק לוחשת ׳כן ולא׳ כשהיית מצווה,
כמו בובה על חוט וללא תפקוד בזה,
היא הייתה מצייתת לך,
דיקטטור אכזר ומר.
היא הייתה זוחלת למיטה החמה,
שרק היא הייתה מחבואה,
כל מקום שניסתה לברוח אליו ממך היית מגלה,
לכן היא העדיפה להישאר במקום אחד ופשוט לנסות להסתתר.
דמעות בכל לילה פגשו את הכר הרכה,
וזעקות של צער פגעו בלחש בה,
והיא הייתה קמה למחרת חלשה
אך מוכנה ליום הנורא שעליה נגזר.
היא תמיד הייתה מנסה לחייך ליד כולם,
לגרום להרגשה שהכל בסדר כמובן,
היא צחקקה, חייכה, אפילו הייתה עליזה!
כדי שלא יצליחו לשבור את החומות שבנתה סביבה.
היא לא הייתה מוכן שיפילו את החומות מבחוץ,
אך תמיד אתה היית חודר פנימה,
שובר והורס את אשר בנתה,
וממהר לברוח כשהזעם שלך נגמר.
באחד הימים, כאשר כעסת על כולם,
באת אליה והיא כמעט ונשברה מולך,
אך היא לא הראתה זאת,
כי היא פחדה ממך!
היא הלכה לחדרה,
שם עצמה את עיניה,
ולא התעוררה.
וכעת עתה מתחרט, כעת אתה שבור.
כעת אתה זועק על מעשייך חסרי הבושה. כעת אתה מבין, את מצבה של הנערה שנפלה.
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.
