כל הלילה דמעות זלגו מעיני,
נזכרת בזכרונות שנדחקו הרחק מפני,
מנסה לעצור את הכאב,
אבל הוא רק גובר ומתגבר.
כל הלילה השתקתי את ההשתנקויות,
ידעתי שאם תשמע תצחק עליי בקול,
לא רציתי שתראה שאני חלשה,
לא רציתי שתדע שדרכי אבדה.
כל הלילה הרבצתי לראשי,
כמה מטומטמת הייתי כששברתי את הכלים,
איני יכולה לחזור בעצמי, וכך גם אתה,
ולכן אני שוכבת כעת בתהום אפלה.
כל הלילה חשבתי מחשבות מחרידות,
האם אשאר עוד יום, או שמא אעזוב אותך היום.
אני יודעת שלא תאהב אותי יותר,
אך למה הלב שלי עדיין אוהב?
כל הלילה שנתי נדדה,
חיפשה קצת רוגע בכאב הנורא.
אולי חשבה שהכאב ישתק וירדים,
אך הוא לא הביט אחור, ואת ליבי גזר לחלוטין.
כל הלילה אשאר כאן לבד,
אדמיין בין הדמעות את החיבוק החם שלך,
אבכה עוד יותר, ואולי ארצה ללכת מכאן,
אבל אני יודעת, שאני פחדנית מידי כדי לעזוב אותך.
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.
