דמיינו עולם ורוד,
עולם שבו כולם מחייכים ומאושרים,
האם בעיניכם היה הוא אמתי?
האם האושר היה מספק מספיק?
האם אהבה, הייתה אהבה אמתית בעולם בו כולם מאושרים?
דמיינו לכם עולם שחור,
עולם שבו כולם כאובים ועצובים,
האם בעיניכם הוא היה חסר המשכיות?
האם אושר היה בו יכול להתקיים?
האם הרוע כל הזמן היה שולט?
דמיינו לכם עולם לבן,
חסר צבע, שבו כולם אותו הדבר,
האם בעיניכם הייתם ייחודים?
האם הייתם נבלעים בחוסר הצבעים?
או שמא קמים ומתנגדים?
דמיינו לכם עולם אדום,
שבו הדם והרצח שולטים,
האם בעיניכם מלחמות היו בונות חברים?
האם הכאב היה נפסק ביום מן הימים?
האם הייתם רוצחים אדם כי כך כולם עושים?
דמיינו לכם עולם ירוק,
מלא קנאה וחוסר טקט,
האם הוא היה יוצר מלחמות?
האם מהקנאה הייתה היווצרות של אהבות?
האם חוסר הטקט היה פוגע עוד ועוד?
דמיינו לכם עולם אחר,
שבו הכל משתלב כך יחד,
האם הוא היה טוב או רע? איני יודעת,
עולם שבו יש איזון מושלם, בין הטוב והרע,
עולם אחר, עולם עצוב, מאושר, רע ומר, טוב ומתוק, חמוץ וחריף, הכל ביחד,
עולם אחר לגמרי, או שמא אנו חיים בו כבר?
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.
