the stars

פרק 19

הייתי מה איתכם? סליחה שלא עלה פרק הרבה זמן. בקיצור 2021 שמח!

פרק 19
*חזרה לעבר*
הסתכלתי על השער הגדול והשחור, שממש לא הזמין אותי להיכנס אליו. גורם לי לרצות לברוח. נשמתי נשימה עמוקה, בשביל אמא. נכנסתי בשער, מסתכל על כל הילדים, שלא נראו מודעים לכלום. נהנים מחייהם. תמיד הייתי ילד יותר עמוק, עושה צרות לא קטן, אך הייתי אהוב על כל המורים. הייתי טוב בלימודים, מקבל מאיות, משתתף בשיעורים. השיעור האהוב עלי היה שיעור פסיכולוגיה. אבל אז אבא שלי מת, אמא שלי פוטרה מהעבודה והיינו חייבים לעבור עיר. קיבלתי מילגה לבית ספר פרטי בעיר החדשה. אימי ואני קפצנו על ההזדמנות ללימודים משמעותיים יותר. אבל עכשיו, כשאני כאן מסתכל על בית הספר הגדול והמפחיד. שנראה כאילו הוציאו אותו מסרט אימה, אני פוחד להיכנס. "היי ילד!" שמעתי צעקה מאחורי. הסתובבתי, רואה ילד כל כך יפה שכבר כאב לי העינים. הזוהר שקרן ממנו, היה... ממכר. "היי" נעמד לידי. "אני איידן מה שמך?" "למה אתה מדבר איתי?" הוא חייך והרים גבה. "אז מה אמרנו ששמך?" גלגלתי את עיני. "לוקאס" "אוקי לוקנוק" "לוקאס" "טוב לוקנוק" גלגלתי את עיני שוב "אתה מגלגל עיניים הרבה הא?" גיכחתי "אתה צריך עזרה?" האמת כן, הייתי צריך. הנהנתי. "לאן אתה צריך להגיע?" "כיתה י'3" "אתה בכיתה שלי!" הוא צעק "בוא אכיר לך את ג׳ייד." עבר כבר חודש, אני, איידן וג׳ייד הפכנו בלתי נפרדים. עשינו הכל ביחד. אבל זה השתנה יום אחד, איידן היה נראה רציני מתמיד. "אני יכול לדבר איתך לוקנוק?" הנהנתי. הלכנו הצידה, הוא נשם עמוק. כמה פעמים. "מה ק-" לא עברה שניה וכבר שפתיו היו על שלי, הן היו מדהימות. רכות וחמות. ממלאות אותי ברגש. "איידן? מה?" לחשתי כשהתנתקנו. "אני אוהב אותך" הוא לחש עדיין באופוריה מהנשיקה. חייכתי. ידעתי שגם אני. אהבתי אותו מאוד, הרבה יותר מחבר. "גם אני" "בבקשה תדחה אותי בעדינ- רגע מה?" צחקקתי "גם אני אוהב אותך איידן" הוא הרים אותי באוויר לסיבוב והצמיד את שפתינו. "סוף סוף!" "ג'ייד! למה הרסת?!"