the stars

פרק 13

פרק 13
יצאנו מהטבילה באגם, מלאים במים צוחקים. הדמעות נשכחו כבר מאחור. "אם היו נותנים לך מיליון דולר או אפשרות לעבוד איפה שתרצה מה היית בוחר?" שאלתי כאשר שנינו ישבנו מחובקים על גדות האגם. "אני חושב שמיליון דולר, מה אתה היית בוחר?" "לעבוד באיזו עבודה שארצה." אמרתי בלי לחשוב פעמיים. "איזו עבודה?" "רופא" הוא חייך אלי והזיז מעט שיער מעיני. "זה מקסים." חייכתי גם אני ונשענתי לכיוונו, מנסה להתעלם מהקול בראשי שצועק לי שאני מחליף את איידן. "מה עבודת חלומותיך?" שאלתי "אני חושב שעורך דין או שופט" המשכנו לדבר עוד ועוד. הערב כבר הגיעה. "פאק! ארוחת ערב." לא יכניסו אותנו. קמנו מהר התלבשנו ורצנו לבניין מצחקקים. נכנסו לתור הילדים בלי שישימו לב. המורים הקריאו שמות, נכנסתי כבר מזמן, שם משפחתי מתחיל ב-ב'. חברו של מייקל, בראיין נכנס עוד לפני, הלכנו יחד לקחת אוכל ולתפוס שולחן. "אז מה קורה בינך לבין מייקל?" שאל "שום דבר, אנחנו חברים" הקול בראשי צעק לי שאנחנו הרבה יותר מזה. התעלמתי והמשכתי לקחת אוכל. "חוץ מזה הוא מאוהב בלוק לא?" הוא היסס מעט "כן... לוק" התיישבנו בשולחן, מחכים למייקל ואמה. "תראו, אני יודעת שאתם לא יכולים בלעדי אבל לצעוק לי זה כבר ממש מוגזם" אמרה אמה והתיישבה. "מישהו כאן קצת חיה בסרט." ועל המשפט הזה, קיבלתי מכה כחולה. "זה כואב!" היא חייכה והתחילה לאכול. "היי" מייקל לחש והתיישב לידי, ממש ממש לידי. "היי!" אמרתי בשמחה. "מה לקחת?" אמה שאלה אותי, לפני שהספקתי לענות היא לקחה את הכף שלה ודחפה לתוך הפירה שלי, לקחתי את הקולה שלה ושתיתי. ככה נמשכה כל הארוחה, אני ואמה מתחלקים באוכל, מייקל לא מפסיק להתסכל עלי אבל בעיקר, כולנו מדברים וצוחקים. הלוואי ואיידן היה איתנו.