the stars

פרק 22

פרק 22
"העולם מביא לך את הסכין בחירה שלך מה לעשות איתו." אני חושב שזה המשפט שהציל אותי אתמול. הייתי קרוב להתמוטט, לקרוס, לוותר. אבל אז מייקל בא עם כל החיוך המקסים שלו ,החמימות שהוא מקרין והמשפט הזה. המשפט המדהים הזה. "אז העולם מושיט לכולם סכינים?" שאלתי אותו, הוא הנהנן. "תראה, אם עכשיו אני מושיט לך סכין. בחירה שלך מה לעשות איתו. להרוג אותי, את עצמך, להניח אותה. כל דבר אחר. החוכמה היא לדעת מה לעשות איתו לנכון. איך להתשמש בסכין שהעולם הביא לך, בשבילך. הוא תוקע לך סכין בגב? תוציא את הסכין ותראה לו שהפצע לא משפיע עליך" "זה אפשרי בכלל? להיפגע עד עמקי הנשמה, בחלקים הכי אפלים ועמוקים בך. ואז לקום כאילו כלום." "לא זה לא. אבל זו החוכמה. לאחר מאבק קשה עם עצמך והסביבה שלך. והכי חשוב, העולם. לקום ולהיות מאושר" "ומה לשכוח את העבר?" "לא אמרתי לשכוח, אמרתי להתגבר עליו. עבר הוא רק עבר, תשאיר אותו שם אך אל תשכח ממנו." "אבל הוא כואב מידי" "הוא כואב כמו שכאב לך בפעם הראשונה ששמעת על מה שקרה?" הנהנתי בראשי לשלילה. "העבר *היה* הווה ובעבר הוא כאב, אז בהווה העכשווי הוא ילמד. ובעתיד הוא יזכר, בין עם זכרון רע או טוב. הוא לא יהיה מעבר לזיכרון. זה מה שאתה צריך לזכור. זה כואב, אני יודע. אבל אם לא תקום ותוציא את הסכין אתה תתן לעבר לשלוט בך. והעולם ינצח אותך. זה מה שאתה רוצה?" "לא" "אז אל תתן לזה לקרות."