פרק 6
אמה ישבה על מיטתי ודיברנו על שטיות.
"אני חושבת על לצבוע לחצי שחור חצי כחול. אבל השיער שלי כהה ואני פוחדת שהכחול יצא כהה מידי" "אני יכול לעזור לך. הייתי עוזר לאמא של איידן לצבוע את השיער" דפקתי עם הפטיש על הקיר ממסמר פוסטר שאיידן הכין על עצמו. כן, הוא נרקיסיסט. בפוסטר היה תמונה שלו על רקע ורוד ובאותיות ענקיות 'ללוקאס האידיוט באהבה מהחבר הפאקינג מושלם שלך' כרגיל. "מה הקטע של הפוסט?" "איידן נרקיסיסט" אמרתי בפשטות. לקחתי עוד תמונה שאיידן הכין. של עצמו. הייתה תמונה שלו יחד איתי בה הוא שם יד על הפנים שלי וכתב מעל 'אחות שלך נרקיסיסט' "היי" שלושה אנשים נכנסו לחדר והתיישבו ליד אמה. "וואט דה פאק?" "למה יש לך פוסטר כזה?" "זה החבר שלי" לקחתי עוד פוסטר, בתמונה הוא הופיע עם אמא שלי, עם אמא שלו ואיתי וכתב מעל 'מי צריך בן זוג שיש את אמא שלו' הפוסטר הבא היה שלו בבית החולים, 'איזה סרטן ינצח אותי' היה כתוב מעל בלעתי את רוקי וגילגלתי את הפוסטר. פתחת פה לשטן איידן. "מיסטר בלאק, אמה. זה דין, זה בראיין אותי כבר הכרת" "הילד מהאסלה" לחשתי מעט. הפוסטר הרס לי את המצב רוח. "לעזור לך לתלות?" הרמתי גבה "את? אמה פאקינג סאמר תסכים להזיז את התחת שלה בשבילי?" "עכשיו פיספסת את ההזדמנות שלך" גילגלתי את עיני. "את זה אני לא תולה" במקום זה לקחתי פוסטר אחר, שלי ושלו, מלאים בשוקולד בזמן שתוך החדר שוקולדים. 'שום בית ספר לא ימנע ממני לאכול שוקולד' היה כתוב. "לא צחקת כשפרצתם לחדר שוקולדים בסיור שלכם?!" "כאילו איידן היה נותן לי להתחמק מזה. הוא היה מאשים אותי, הוא כמעט אמר למורה שסיממתי אותו" "דאמט הייתי צריכה להכיר אותו" מלמלה אמה "אז למה שלא תכירי?" שאל מייקל. שיט שכחתי שהם פה. ",עניינך?!" "אולי" גלגלתי את עיני. איידן כבר מזמן היה נותן לו סטירה
YOU ARE READING
the stars
Acak*סיפור גמור* "יש אנשים שמפחדים מהמוות אני מפחד מהחיים " היי, קוראים לי לוקאס אשטון לֵאוקראינה בלאק. אתם יכולים לקרוא לי לוקאס. או לא לקרוא בכלל. וזה סיפור המוות שלי. טוב לא זה לא. "אתה חושב שאי פעם אצליח לאהוב שוב אם תלך" הוא חייך "אני בטוח שתצליח...
