פרק 26

78 9 11
                                    

פרק 26
יום האזכרה הגיע. רציתי למות, להיכנס למיטה ולא לצאת לעולם. הסתכלתי במראה על בגדיי השחורים. על עיפרון העניים השחור שאמה התעקשה לשים לי. "אני לא רוצה ללכת. אני נשאר" "לא אתה לא" אמרו אמה וג'ייד ביחד. אמה באה איתנו לאזכרה אני חייב להודות שהתגעגעתי אליה, היא נסעה לבקר את המשפחה שלה ליומיים ונשארה הרבה יותר אבל עכשיו היא כאן, בדיוק בזמן. היא התקדמה לכיווני תופסת את העניבה שלי. "אתה תלך איתנו, ואתה תהיה ליד המשפחה שלו, ואתה לא חייב לחייך ולהגיד שהכל בסדר כי כולם שם יחייכו ויגידו שהכל בסדר. למרות שזה לא. כולם שם יבינו וכמעט כולם שם לא רוצים להיות שם. ללכת לקבר של הבן שלך, או חבר שלך, או קרוב משפחה שלך. אני לא יכולה לעלות על דעתי כמה קשה להם... ולך... ולג׳ייד. אבל אתה תלך ותכבד את הבן זוג לשעבר שלך" הנהנתי. "חתיכת נאום דפקתי פה." מלמלה. צחקתי בשקט לעומת ג׳ייד שהתפקע מצחוק. יצאנו מהחדר, רואים את מייקל, דין, בראיין, אמנדה ועוד כמה בנות שהתלבשו כאילו הולכות למועדון חשפנות. כדי לעבוד בו. אבל אני לא שופט אנשים שכל אחת שתלבש מה שהיא רוצה. אוקי חוץ מאת אמנדה. אני לא שופט חוץ מאת אמנדה. "סוף סוף!" צעקה אמנדה. "אתם סוף סוף הולכים לקבור את עצמכם! עם הבגדים האלה אי אפשר שלא לקלוט." "לא היום אמנדה" אמרה אמה. "למה לא? אני בטוחה שכשתלכו לגיהנום תמצאו את כל מי שאתם אוהבים ו-" הפלתי אותה לרצפה עולה מעליה "תלמדי לסתום את הפאקינג פה שלך פאקינג כלבה!" צעקתי בין אגרוף לאגרוף "רד ממני!" ג׳ייד משך אותי ממנה אבל העפתי אותו ממני. גם אמה ניסתה את מזלה ולא הצליחה. "לוקאס" מייקל. זה היה קולו של מייקל. לא התייחסתי והמשכתי בשלי. הוא הרים אותי ממנה כאילו הייתי נוצה. "תעזוב אותי!" השתוללתי ביידים שלו דמעות החתימו את פניי. "דיי תירגע הכל בסדר." "תשחרר אותי!" "אם אשחרר אותך אתה תחזור להרביץ לה?" שאל "ברור!" הוא הידק את האחיזה שלו בי וסובב אותי אליו כך שפניי קבורות בחזה שלו. הדמעות לא הפסיקו לרדת.

the starsWhere stories live. Discover now