"אני רוצה לקחת אותך לדייט" לחש לי מייקל "היום בשמונה בערב. תתלבש יפה" לא היה לי כוח ללכת, התעייפתי מכל השבוע האחרון והמייגע הזה אבל מייקל היה נראה כל כך שמח ונרגש שלא יכולתי לסרב. "יש לי שיעור" הוא נשק לראשי ויצא. עצמתי מעט את עיני ואחרי פחות מדקה הדלת נפתחה בבעיטה רועשת. "יש לך דייט הערב!" היא פתחה את הארון והתחילה לפסול בגדים "מה את עושה?" "אתה לא יכול ללכת בטרנינג וחולצה ישנה" אמרה והסתכלה על לבושי "אבל יש עוד המון זמן עד שמונה" הסתכלתי על השעון "עוד שעה?!" קמתי ממקומי "אני נכנס למקלחת" רצתי למקלחת והחלקתי על בגד שאמה זרקה לרצפה "אני בסדר אני בסדר" "לא שאלתי" מלמלה אמה הזעפתי פנים. איך עבר כל כך הרבה זמן. רק עצמתי עיניים ונרדמתי לשלוש שעות. התארגנתי לדייט עם מייקל, לבשתי חולצה לבנה מכופתרת ומכנס מחויט. אני מעדיף בגדים רגילים ונוחים אבל מייקי ביקש. "אתה מוכן" אמרה אמה וחייכה לכיווני. יצאתי מהחדר פוגש במייקל לבוש בחולצה שחורה עם מכנס שחור. "אתה יפיפה" אמר "גם אתה" הוא חייך "אוי זה נורא קטישי" לחשתי עם פרצוף נגעל. הוא צחקק וחיבק אותי "המונית כבר כאן".
הגענו למסעדה, "למה אין כאן אף אחד ולמה כל כך חשוך כאן?" שאלתי כשהמערכת הכניסה אותנו למסעדה. האורות הודלקו כאילו ענו על שאלתי. המסעדה הייתה מוצפת באנשים כולם קשורים אלי ואל מייקל?... זיהיתי את אמה, ג'ייד, הורי, חברים מבית הספר הקודם. "מה הולך כאן?" שאלתי את מייקל בשקט הוא נעמד מולי "אני יודע שאתה שונא כשאני קיטשי אז אני הולך לגרום לך לשנוא אותי כרגע" הוא ירד על ברך אחת והוציא קופסה קטנה מקטיפה אדומה "מה?.." לחשתי "לוקאס. כבר שנה שהדבר היחיד שאני חושב עליו זה הרגע הזה, הרגע בו אבקש את ידך ואתה תגיד לי כן, הרגע בו נאמץ את הילד הראשון שלנו ונעבור לבית החלומות שלנו. אני רוצה את זה" לחש ומחה דמעה "אני רוצה לבלות את כל חיי איתך. אני יודע שאתה רק עולה ליב ויש לנו את כל החיים לפנינו אבל אני רוצה אותך חלק מכל רגע בחיי. אני רוצה להציג אותך כארוסי. אז לנוכח כל האנשים שחשובים לך ולי. לוקאס לאוקראינה בלאק התנשא לי?" "כן"
היי לכולכם, אני ממש מצטערת שלקח לי זמן לעלות פרקים. נהנתי לכתוב את הפאניפיק הזה מאוד, לצערי בזמן האחרון היה לי מחסום כתיבה ולא רציתי לעקב אותו. אני אוהבת לכתוב פנטזיה ולהפוך הכל למסע דמיוני ומצחיק. בפאניפיק הזה ניסיתי לעשות משהו שונה מקווה שעבד לי.
אם ארגיש שיש לי רעיונות חדשים לשפר ולהוסיף לפאניפיק אעשה עונה שנייה, כרגע זו האחרונה.
תודה על הכל אוהבת אתכם מאוד נהנתי לכתוה את הדמויות והתחברתי אליהם המון.
YOU ARE READING
the stars
Acak*סיפור גמור* "יש אנשים שמפחדים מהמוות אני מפחד מהחיים " היי, קוראים לי לוקאס אשטון לֵאוקראינה בלאק. אתם יכולים לקרוא לי לוקאס. או לא לקרוא בכלל. וזה סיפור המוות שלי. טוב לא זה לא. "אתה חושב שאי פעם אצליח לאהוב שוב אם תלך" הוא חייך "אני בטוח שתצליח...
