the stars

פרק 34

הקפצתי את רגלי כל כך מהר וחזק במונית שהייתי בטוח שארעיד את המונית. מייקל שם את ידו על רגלי. "הכל בסדר?" שאל מייקל.  נהג המונית הציץ לכיוונו. הוא היה צעיר עם עינים שחורות ועור שזוף כאילו שהה בים במשך כל חייו. "או-אולי נחזור חזרה?" שאלתי. מייקל הרים גבה "למה אתה רוצה לחזור?" "פשוט.. אני... אני.." לא העזתי להסתכל עליו. "היי, לוקאס מה קורה?" "א-אני..." "אתה יכול לספר לי" לחש וחייך את החיוך המרגיע שלו. "לא יצאתי לדייט מאז... מאז איידן" נשמתי עמוק. "אני פוחד לתת לך להיכנס." העזתי סוף סוף להסתכל עליו "אמרתי לך פעם, אגיד לך שוב ותשמע את זה עוד בעתיד. אני לא איידן. אני יודע כמה אהבת אותו, אבל אני לא הוא. ואני יודע שהיה לך כל כך קשה להתגבר על המוות שלו. הייתי שם" הוא חייך "בשביל זה אני כאן" "אני ואיידן היינו שנה ביחד ואז הוא חלה. מה מבטיח לי שאתה לא תחלה? שאמה לא תחלה? שג'ייד? מה מבטיח לך שאני לא אחלה כמו האקס שלך? מה מבטי-" "תפסיק. תפסיק עכשיו. שום דבר לא מבטיח לך שלא נחלה. אבל זה הרעיון בחיים האלה, לקחת סיכון. לוקאס, נכנסת לזוגיות עם החבר הכי טוב שלך, פרצת למפעל שוקולד, עמדת ליד הבן זוג שלך כשהוא חלה בסרטן ומת ועזבת את הבית לפנימיה בלי שהכרת אף אחד. אם זה לא סיכון אז מה כן?" "ומה אם נמאס לי לקחת סיכון?" השפלתי את ראשי. "נמאס לי לראות אנשים שאני אוהב מתים. אני מנחש שגם לך" "כן מאוד. אבל אני לא אפסיק להכיר אנשים בגלל אנשים מחיי העבר שלי. אני לא אתקע בעבר, אמשיך הלאה, כמו שאתה צריך לעשות." הוא שתק. ברור לי שהוא לא רוצה לומר את המשפט הבא. "אתה בכלל רוצה לצאת איתי?" שאל בשקט "כן!" אמרתי בלי לחשוב פעמיים "כל כך רוצה." לחשתי "אבל אני פוחד מייקל. מאוד פוחד" הוא שתק לקצת. "מה דעתך שבמקום מסעדה אקח אותך למקום מיוחד? תרגיש יותר בנוח אם נהיה בלי עוד אנשים ורעש?" הנהנתי וחייכתי מעט. הוא נתן לנהג המונית את הכתובת והוא חייך ונסע. "אם זה לא יהיה ברמה של הדייט שלך עם לוק אני אעזוב." "ידעתי שזה יעלה מתישהו" הוא נאנח החיוך "זאת הייתה פעם אחת!" "יצאתם חודש!" חייכתי אליו והמשכנו לצחוק ולהתווכח