the stars

פרק 10

פרק 10
צלצול נשמע ברקע, אמה בדיוק כתבה לי שהיא, בראיין ומייקל נמצאים בחצר ליד האגם ומחכים לי. התהלכתי לשם לאט, לקחתי את הזמן. "אתה מחבב אותו?" שמעתי את קולו של בראיין "כן לעזאזל כן" קולו של מייקל התנגן  "אבל אתם מכירים פחות משבוע" שמעתי את קולה של אמה. על מי הם מדברים?. "אני יודע, אני יודע. אבל הוא פשוט מושלם, כל דבר שהוא עושה ו-או לא עושה זה כמו יצירת אמנות." אמה צחקקה. "אתה מאוהב! אתה מאוהב בלוקי" לוקי? רגע... לוק זה התלמיד שנמצא בביתן שלנו, הלכתי אליהם. "אתה מאוהב בלוק?" שאלתי "לוק?" "הילד מהביתן נו" הוא מצמץ ממש מהר. "כ-כן ב-.ב.. בלוק" מלמל. חייכתי אליו. "בהצלחה איתו"  "ת-תודה" מלמל שוב. אמה התחילה לצחוק. "מה יש לך?" "אתה פשוט אידיוט!" "היי!" "אל תקראי לילדון אידיוט." "אל תקרא לי ילדון מפלץ בלונדיני" הוא צחק ונראה שהמצב רוח שלו השתפר. הוא משך אותי אליו והושיב אותי בחיקו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מתכוון להחליף את איידן, ממש ממש לא. אבל אני חושב שאני ומייקל יכולים להיות חברים טובים. לא יזיק לי חבר כזה, יש לנו משהו במשותף והאמת שאנחנו די דומים. "תבוא לחדר שלי אחר כך? נראה חברים" הוא אמר בזמן שאמה ובראיין התווכחו על איזה צבע הולך הכי טוב עם כחול. ירוק כמובן. כמו של לארי סטיילינסון מוואן דיירקשן. "בטח" מלמלתי ועצמתי את עיני. זה מרגיש כל כך טוב, להיות איתו ככה. ממש כמו עם א- פתחתי את עיני במהירות. מה אני עושה?! קמתי ממנו מהר. "בעצם אני לא יכול. אזז" משכתי את המילה "נתראה אחר כך, או מחר או אתה יודע, מתישהו" מלמלתי ורצתי לתוך הביניין. מה אני עושה, למה אני כל כך פתוח אליו, אני מכיר אותו רק שבוע. למה אני מתנהג איתו כמו שאני מתנהג עם איידן.