I'm dangerous

[ פרק מרתון ] פרק 34: דירה 49

"אף אחד מאיתנו לא יצא מפה בזמן כל עוד היריות האלה ממשיכות" הוופ אמרה.
"כן טוב, באיזו עוד דרך אפשרית נצליח לצאת מפה?" סנייק שאל.
כריס הסתכל אל מבצע היריות שמעליהם, הם עוד לא עלו לגמרי אל הקומה השנייה, אלא הסתתרו במדרגות שמובילות אליה.
"לא הייתי סומך על לדבר בסבלנות עם האנשים האלה" הוא אמר.
"אולי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות" הוופ אמרה.
סנייק וכריס הסתכלו עלייה בבת אחת.
"אל תסתכלו עליי כאילו השתגעתי" היא אמרה.
כריס הרים את גבותיו לעברה והיא נאנחה.
"אתה יודע שאני הראשונה שתיכנס לשם ותבעט אותם בחזרה לחור שהם זחלו ממנו, אבל אנחנו צריכים לצאת מכאן. אם הם יתפוצצו או לא, זו לא בעיה שלי. אבל יש לנו אנשים פה ואני לא מתכוונת לתת להם להתעופף באוויר כשהשעון של ג׳וני יגיע לאפס"
"איך זה שגם כשאין שום הגיון במה שהיא אומרת, יש היגיון במה שהיא אומרת?" סנייק שאל את כריס.
"אני מנסה להבין את זה כבר שנים אחי" כריס ענה לו ונאנח.
הוופ חייכה.
"תסמכו עליי" היא אמרה.
"מה את הולכת לעשות?" סנייק שאל.
"אתה מוכן לסיבוב שני?" הוופ שאלה את כריס, הוא חייך לעברה.
"כמובן" הוא אמר.
סנייק נאנח.
"אני חייב לציין שאתם פשוט נוראיים בתור זוג נשוי" הוא אמר.
"זה הכל בגלל הילדים" כריס חייך והוופ נתנה לו כאפה קטנה מאחורי הראש.
"אני מתפלא שהגעת לי לראש" כריס התגרה בה.
"היי! אני לא נמוכה, זה אתה מטר תשעים"
"תתרכזו" סנייק אמר להם בפרצוף הכי רציני שהוא יכל לעשות, אבל גם הוא היה משועשע.
"אנחנו נכנסים לדמות" הוופ אמרה לו "זה חלק מתהליך היצירה שלנו"
"אז תיכנסו לדמות מהר יותר" סנייק אמר "אני לא צריך להזכיר לכם שאנחנו עלולים להתפוצץ בכל רגע שעובר"
"אז אני והוופ משמאל, ואתה תעשה הופעת אורח מימין?" כריס שאל.
"איזה כבוד" סנייק אמר "כל עוד האקדח שלי כלול בתמונה אני שם"
"אז קדימה" הוופ אמרה "אין לנו הרבה זמן"

________________

"קומה 7, דירה 49" ספיר אמרה כשכבר היינו בקומה השביעית.
"את בטוחה שאף אחד לא נמצא בדירה?" שאלתי שוב.
"אף אחד שקשור לרודריגז או לג׳וני נכנס לשם ב-24 שעות האחרונות" היא אמרה "רק כמה אנשים בודדים יודעים על הדירה הזו, ואני בספק שאפילו ג׳וני יודע עליה"
ת׳יאו כבר התחיל להתעסק עם המנעול, שון עזר לו.
"תודה ספיר" אמרתי לה.
"אין בעיה" היא אמרה "אני עוברת לערוץ של אייפריל"
"הוופ, כריס וסנייק כבר אמורים להיות שם" אמרתי לה.
"זה רק עוד אנשים להוציא משם" ספיר אמרה ונאנחה.
"אני יודעת, אבל מישהו היה צריך לדאוג גם לזה" החזרתי לה.
"אתם חבורה של עקשנים" היא החזירה לי.
"כולנו"
"כשאת תופסת את ג׳וני, תעשי לי טובה, תדאגי שהוא לא מפוצץ אחוזות" ספיר אמרה לי.
"תן לי לנסות" שון אמר ות׳יאו קם, הוא בחן את הדלת מסביב.
"אין בעיה" החזרתי לה.
שון נאנח ונעמד על רגליו.

"זה מנעול מסובך" הוא אמר "רודריגז באמת לא רצה שאף אחד ייכנס לפה"
"עזוב" ת׳יאו אמר ובהה בנקודה ספציפית בדלת "יש לי רעיון טוב יותר"
"ת׳יאו-" התחלתי אבל הוא כבר בעט בדלת.
"זה לא רעיון-"
הוא בעט שוב והדלת נפתחה, ת׳יאו חייך.
"מה אמרת?" הוא שאל והפנה את מבטו אליי, עדיין עם חיוך.
"שוויצר" אמרתי ונתתי לו נשיקה.
"המנעול לא שבור" שון אמר "מעולה, אני חושב שאני אצליח לנעול אותו מבפנים"
"אז למה אנחנו מחכים?" שאלתי ונכנסתי אל תוך הדירה.
היא הייתה גדולה, התקרה הייתה יחסית גבוהה לדירה באמצע בניין אבל למה עוד יכולת לצפות ממאפיונר, שהוא גם ביליונר, שעשה לכל האנשים שלו אקדחים שמותאמים להם? הייתי מאוכזבת אם הדירה הייתה פחות מפוארת.
היה הרבה מקום, לא היה נראה כאילו השתמשו במקום הזה יותר מפעם או פעמיים... כנראה שבאמת לא הרבה אנשים יודעים על המקום הזה.
ת׳יאו ושון נכנסו אחריי, שון כבר הספיק לנעול את הדלת מבפנים כשהתיישבתי על הספה.