I'm dangerous

פרק 21: פיצוי

"אף אחד לא יעז לפגוע בכם בשטח שלי" סנייק אמר "ג׳וני לא יעז לחזור לכאן. אני אגיע לכאן מחר בערב ונדבר על איך נמשיך מכאן"
הינהנתי ואחד האנשים של סנייק הוביל אותנו אל הדירה שבה נישאר.
הדירה לא הייתה גדולה כמו הבית הבטוח, אבל בהחלט היה בה מספיק מקום לכולנו.

שון התיישב על הספה ונאנח, אייפריל התיישבה ממש לידו ושמה את ראשה על כתפו.
לקח לשון כמה דקות להבין למה כולנו בוהים בו אחרי ששם את ידו מסביב לכתפה של אייפריל.
"מה?" הוא שאל, מסתכל עלינו בחזרה.
"שום דבר" כריס אמר והסתכל על הוופ והיא החזירה לו באותו המבט.
שון הסתכל על אייפריל והיא משכה בכתפיה.

הערב שוב ירד ואני לא מסוגלת להתרכז בלא לעשות כלום עכשיו. סנייק אמר שהם עובדים על משהו ושאנחנו צריכים לנוח, אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.
היה נחמד מצד סנייק להביא אותנו הנה, לא חשבתי ש"אויב" שלנו יהיה כל כך נחמד או מתחשב בסיטואציה שכזו.
"קחי" ת׳יאו אמר כשהושיט לי כוס מים.
"תודה" עניתי ושתיתי אותה בלגימה אחת, הוא רק חייך.
הרמתי את עיניי אליו מהכיס.
"מה?" שאלתי
"את צריכה עוד כוס מים?" הוא שאל בצחוק.
"אני חושבת שכן" אמרתי.
שנינו הלכנו לכיוון המטבח והתיישבתי על השיש כשהוא פתח את המקרר, הוא הוציא שוקולד מריר והביא לי כמה קוביות.
יצא לי חיוך לא רצוני, אבל אני עדיין לא בטוחה אם זה מת׳יאו או מהשוקולד.
"בירה?" הוא שאל והוציא שתיים מהמקרר.
"אנחנו בני 17 ת׳יאו"
"נו?" הוא שאל "אבא שלי ואבא שלך לא בדיוק בסביבה"
"נראה לך שזה הזמן המתאים? תראה מה קורה מסביב"
"אני רואה מצוין מה קורה מסביב" הוא אמר "בית שאף מבוגר לא ייכנס אליו, מלא במתבגרים הורמונליים. זו נראית לי הסיטואציה האידיאלית"
"יש לי תחושה שכבר אמרתי לך שאתה אידיוט, אז אני לא אחזור על עצמי" אמרתי לו.
"נכון, אבל כל עוד האידיוט הזה יגרום לך להפסיק לחשוב על כל דבר מיליון פעמים בו זמנית, אני חושב שזה שווה את זה" הוא אמר והרים את גבתו, מושיט לי את הבירה.
"תן לי את זה" אמרתי לו ולקחתי את בקבוק הזכוכית במהירות.
"את צריכה שאני אפתח לך את זה..?" הוא שאל
"זה בסדר, אני מסתדרת" אמרתי והעפתי את הפקק עם האגודל. ת׳יאו היה נראה מופתע יותר מהרגיל, וקצת מובך כשלא הצליח לעשות את אותו הדבר.
"איך את-"
"שנים של תירגול" אמרתי וצחקתי.
"את לא תמימה כמו שאת נראית הא?"
"נראה שלא"
מבפנים ידעתי שהפקק פשוט היה משוחרר מלכתחילה, אבל ת׳יאו לא צריך לדעת את כל הפרטים.

הבאנו עוד כמה בירות לשאר והתיישבנו על הספה בסלון.
הבירה עזרה, כי מהר מאוד הפסקתי לחשוב על מה היה ומה שיהיה והתרכזתי במה שקורה עכשיו, הכל היה נראה הרבה פחות חשוב או כבד פתאום.
כולנו צחקנו וסיפרנו סיפורים מביכים מהעבר, למשל ספיר, שחשבה שהיא התקשרה לסבתא שלה ובסופו של דבר דיברה שיחה שלמה עם אישה מבוגרת אחרת עד שהיא הבינה שאין ביניהן שום קשר, או אייפריל לדוגמא, שבגיל 6 חיבקה חמש נשים שונות בתור לרכבת, לפני שהיא מצאה את אמא שלה.
בסופו של דבר נכנסנו לחדרים.
שון, אייפריל, ות׳יאו היו באותו החדר, כריס והוופ היו לבד וספיר, ונוס ואני היינו ביחד.
חלק ממני קיווה להישאר עם ת׳יאו בחדר, אני לא בטוחה למה.
זאת אומרת, אני חושבת שאני יודעת למה, אני פשוט מעדיפה להדחיק את זה רחוק רחוק כרגע.