"אני" הוופ אמרה וירדה בסולם שהוביל אל תוך מנהרה.
"אני אבוא גם" כריס אמר במהירות וירד אחרי הוופ.
"טוב, לא נראה לי שיש הרבה ממה לפחד כאן" אייפריל אמרה וירדה בסולם ומיד אחריה ירד גם שון.
ספיר ונוס ות'יאו ירדו אחריהם, ליה ירדה אחרונה וסגרתי את הבלטה מעל לראשה.
"מה זה המקום הזה..?" ונוס שאלה בפליאה
"זו" ליה אמרה ועצרה כדי לקפוץ מטה מהשלב האחרון של הסולם שכולם ירדו דרכו "היא המנהרה. היא קצת כמו מבוך והאמת... שאני לא מכירה את כולה. אני יודעת את הדרך אל המקום שאני עומדת לקחת אתכם אליו ואל המשרד של אבי. אבל אני בטוחה שיש עוד מקומות שאני לא יודעת עליהם"
"המקום הזה דווקא נחמד" אייפריל אמרה וחייכה.
"כן... אלה ציורים של הקוסם מארץ עוץ" ליה אמרה והסתכלה על הרצפה, שהייתה נראית כמו שביל האבנים הצהובות של דורותי "ממש אהבתי את הסיפור הזה בתור ילדה"
הוופ נאנחה בשקט.
"בואו אחריי, אני עומדת להראות לכם משהו שאתם הולכים לאהוב" ליה אמרה והתחילה ללכת, כשהשאר מאחורייה.
"לאן אנחנו הולכים?" ת'יאו שאל את ליה בלחש
"חכה ותראה" ליה אמרה
"את בטוחה שאת מרגישה יותר טוב עכשיו?" הוא שאל אותה.
"אני הרבה יותר טוב ת'יאו, תודה" ליה החזירה לו וחייכה. הוא חייך בחזרה, אבל עדיין היה נראה מודאג. הוא המשיך ללכת לידה, מסתכל עליה מידי פעם.
"אני מתערב איתך שתהיה שם גלידה" שון אמר לאייפריל
"אני לא חושבת" היא החזירה לו
"נו באמת ריל, אל תהרסי לי"
"ריל?" היא שאלה מבולבלת
"את יודעת שאני עצלן מדיי בשביל להגיד את כל השם שלך נכון?" הוא שאל וצחק.
"שיהיה" היא ענתה לו "עדיין לא יהיו שם גלידות"
"את מוכנה להתערב על זה?" הוא שאל וחייך חיוך טיפשי.
"עכשיו אנחנו מדברים" היא החזירה לו באותו החיוך "מה מקבל המפסיד?"
"נשיקה בלחי..?" שון אמר בזהירות
"או סטירה" אייפריל ענתה לו.
"כן... גם סטירה זה טוב" הוא החזיר והיא גילגלה את עינייה.
"אוקיי" הוא אמר.
"אוקיי"
והם לחצו ידיים.
"היא לא זוכרת כלום" הוופ אמרה לכריס
"היא תיזכר יום אחד" כריס ענה לה וחיבק אותה מהצד
"ומה אם היא לא..?" היא שאלה
"זו ליה" כריס ענה "היא תיזכר"
"אתם מוכנים?" ליה שאלה
"נולדנו מוכנים" ספיר אמרה
"עכשיו תפסיקי למתוח אותנו, אנחנו רוצים לראות על מה את מדברת!!" ונוס הוסיפה
"בלי לחץ בנות" ליה אמרה ופתחה את הדלת "תכירו, את החדר הסודי שלי"
החבורה נכנסה אל המקום בפה פעור.
היה שם מטבח קטן, סלון, חדר שינה, והכל מעוצב לפי הסיגנון שליה בחרה.
"וואו!!!" ת'יאו אמר וקפץ על הספה "המקום הזה ענק!!"
הוופ וכריס התיישבו על הספה שהייתה ליד הספה שת'יאו קפץ עליה.
"אין מצב!!" ספיר קראה "תגידי זו מכונת ריקודים??"
"את יכולה ללכת לשחק אם את רוצה" ליה אמרה לה וחייכה.
"את חושבת על מה שאני חושבת?" ונוס שאלה את ספיר וחייכה את אחד מהחיוכים המטרידים שלה.
"מלחמת ריקודים!!!!" הן צעקו ביחד ורצו לכיוון המכונה.
"היי ליה" שון שאל "יש לך כאן גלידה במקרה..?"
"אני חושבת" ליה החזירה לו "תבדוק במקפיא, הוא ממש שם"
"אני לא מפספסת את זה" אייפריל אמרה ושניהם הלכו לכיוון המקפיא. ליה התיישבה ליד ת'יאו בספה והדליקה את הטלוויזיה הגדולה.
שון פתח במהירות את דלת המקפיא וחייך "יש כאן גלידות"
אייפריל נאנחה "איך ידעת?"
"גלידה זה הבסיס להכל ריל" הוא אמר
"אני מניחה שהפסדתי" אייפריל ועצמה את עיניה בחוזקה "לא חזק מידי" היא אמרה.
היא הרגישה נשיקה קטנה על לחייה ופתחה את עיניה "מה..מה אתה חושב שאתה עושה...?"
"מוודא שתקבלי את העונש שלך" שון אמר
"אבל.. חשבתי ש-"
"אמרנו אוקיי, אבל לא אוקיי על מה"
אייפריל חייכה חיוך קטן.
שמתי את הסרט של הקוסם מארץ עוץ בטלוויזיה, זה הסרט האהוב עליי.
"אל תגלו לאף אחד" ת'יאו אמר "אבל מעולם לא ראיתי את הסרט"
"אני כל כך מאוכזבת ממך" אמרתי לו "תסתכל טוב טוב על הסרט"
"אתה באמת לא ראית את הסרט?" הוופ שאלה "איך חיית עד היום?"
"אני באמת לא יודע" ת'יאו אמר בציניות.
שון התיישב ליד כריס ואייפריל התיישבה ליד לידי.
"הקוסם מארץ עוץ?" אייפריל שאלה, הוופ וליה הינהנו לעברה
"תמיד אהבתי את הדחליל" שון אמר "אהבתי קש בתור ילד"
"אני לפתע רואה את הדימיון" אייפריל אמרה לו וצחקה
"האמת שעכשיו, כשאת אומרת את זה, אני רואה את הדימיון בינך לבין איש הפח" הוא החזיר לה.
"אוקיי, הבנו, לך אין מוח ולך חסר לב, לא חידשתם לי הרבה" כריס אמר "בואו נתמקד במה שבאמת חשוב, כמו למשל, לדוגמא, איפה השגתם את הארטיקים?"
"המקפיא של ליה, אתה מוזמן לבדוק אותו" שון ענה לו.
"ויותר ממוזמן להביא את מבחר הארטיקים לכאן" אמרתי "מתחשק לי ארטיק לימון כשאני רואה את האבנים הצהובות האלה"
הוופ פערה את עיניה לכמה שניות "איך..." היא התחילה לומר ועצרה.
"איך מה?" שאלתי מבולבלת
"לא.. לא חשוב, גם לי התחשק ארטיק לימון" היא אמרה.
"אני...אני אלך להביא" כריס אמר והסתכל על הוופ. הם החליפו מבטים שלא ממש הבנתי, החלטתי להתעלם מזה. מה שאני לא יודעת לא יהרוג אותי.
הוופ הלכה עם כריס להביא את הארטיקים, וספיר וונוס התיישבו במקומם לאחר שחזרו, די מותשות, מקרב הריקודים שלהן.
הנחתי את ראשי על כתפו של ת'יאו, שהסתכל עליי "אני כרית?" הוא שאל בציניות.
"אתה נוח" החזרתי לו.
"היא כן זוכרת!!" הוופ אמרה בלחש
"אמרתי לך" כריס אמר לה וחייך
"אבל...אולי היא זוכרת רק חלקים" הוופ אמרה "אחרת למה היא לא אמרה שום דבר?"
"אם היא זוכרת חלקים אפשר לגרום לה להיזכר בעוד מהם, ככה זה עובד לא..?" כריס שאל והוציא את הארטיקים מהמקפיא
"אפשר לנסות" הוופ אמרה.
"שווה לנסות" כריס החזיר לה.
YOU ARE READING
I'm dangerous
Romance" נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. ביום אחד הספקתי להיכנס למקום שלעולם לא חשבתי שאהיה בו, לפתח שנאה למקום, לקבל צוות, לעשות מבחן קבלה- שלא הייתי בטוחה שאעבור, לפרוץ לבית, למצוא קופסא אדומה עם מכתב בפנים, להפוך למפקדת רשמית, להיפטר מהשנאה המתפתחת שלי, ול...
