פרק 29: מדממת

56 4 0
                                    

זו לא הייתה נחיתה רכה, אבל אף אחד מאיתנו לא נפגע. כשהגענו תחנת הרכבת נראתה ריקה, לפחות החלק שמעל האדמה.
"הצוות בתעלות מוכן" ספיר אמרה לי באוזניות.
"אנחנו כמעט שם, תגידי להם לצאת 2 דקות אחרי שהיריות מתחילות, ושיוודאו שלא ראו אותם"
"סגור" היא אמרה.
סימנתי לסנייק והוא סימן לשאר להתקדם.
הוופ צמצמה את המרחק ביננו.
"את מאחוריי כשנכנסים, אני מקווה שאת מודעת לזה" היא אמרה לי.
"זה לא שיש לי הרבה ברירות" החזרתי לה והיא חייכה.
"עוד משהו" היא אמרה לי "ת׳יאו צריך לצאת ראשון החוצה לכיוון האחוזה, לא שון"
הסתכלתי עליה והיא המשיכה "לת׳יאו יש יותר יכולות לעזור לאייפריל וונוס שם, ושון כרגע... קצת אמוציונלי"
חשבתי על זה לרגע. גם אם זה נכון, אני לא יודעת אם לתת לת׳יאו ללכת לבד בתעלות זה הרעיון הנכון.
"מה אם הם יצאו ביחד?" שאלתי "ת׳יאו ימתן אותו"
הוופ הסתכלה עליי.
"שני אנשים ביחד זה לא מסוכן מידי?" היא שאלה
"יש יותר סיכוי שיבחינו בזה... אז בואי פשוט נוודא שלא יבחינו" אמרתי לה והיא הינהנה.
"שון, תישאר קרוב לת׳יאו. אתם יוצאים דרך התעלות ביחד" אמרתי אל תוך הצמיד.
"קיבלתי" שון ענה לי.

"לשמאלך יש מדרגות, תרדי בהן" ספיר אמרה לי "אבל אני מזהירה, יש בערך 200 אנשים שם למטה"
"זו תהייה חתיכת פעולת הסחה" אמרתי לה
"צאו משם כמה שיותר מהר" ספיר אמרה לי.
כמעט והגענו עד למטה, הוופ עקפה אותי, ובלייד עקף את סנייק. הם הינהנו אחד לשני.
הקומה התחתונה של תחנת הרכבת הייתה נטושה בעיני כל אזרח רגיל בלוס אנג'לס, אבל בשביל הכנופייה של רודריגז היא הבסיס המרכזי.
נראה שהנושא העיקרי לשיחה היה איך משתלטים עלינו מחר, קצת אירוני.
הוופ הסתכלה עליי וקרצה לי, היא עברה את הקיר ונכנסה בין האנשים.
"מה היא עושה??" סנייק שאל בלחישה
"אין לי מושג" אמרתי לו "יש לה מזל שאני סומכת עליה"

הוופ הלכה לכיוון חבורה של אנשים שישבו מסביב לשולחן, אחד מהם עמד ודיבר, רק כשהתקרבה היא הבינה שהשולחן מלא במפות תת קרקעיות. הם יודעים על התעלות?
היא לקחה את אחד מהכיסאות הריקים והתיישבה, מניחה את רגליי על השולחן. כל העיניים הופנו אליה.
"מה?" היא שאלה.
"מי את?" אחד מהם שאל
"שכירת חרב, אני עובדת בשביל ג׳וני" היא החזירה להם "באתי להגיד לכם שהתוכנית שלכם מטופשת"
"סליחה?" אחד מהם פער את עיניו. מאחורי גבה הוופ לחצה על הצמיד שלה, כדי שלחה תוכל לשמוע את מה שקורה.
"מה ששמעתם" היא אמרה "המנהרות האלה מלאות בגז רעיל. אף אחד לא ישרוד שם יותר מ10 דקות"
"ואיך נדע שזה נכון?" אחד אחר שאל אותה, היא הפנתה את מבטה אליו.
"תשלחו מישהו למטה, נראה מתי הוא יחזור. אם הוא יחזור, כמובן" היא אמרה בחיוך.
"מי את שוב?" הבחור הראשון שאל.
"זה די יהרוס את ההפתעה אם אני אגלה לך, אתה לא חושב?"
"ג׳וני ממש שם, אפשר לשאול אותו" אמר הבחור השלישי והניד בראשו לכיוון אחת מהדלתות.
"טוב, אני צריכה ללכת" הוופ אמרה וקמה מהכיסא "אבל תמשיכו לתכנן, אולי תהיה לכם תוכנית טובה יום אחד"
"את לא הולכת לשום מקום" אחד מהם תפס בידה "כל היחידות יודעות שג׳וני נמצא עם רודריגז היום"
הוופ נאנחה.
"שתי טעויות" היא אמרה לו "ברגע זה חשפת את המיקום של האוייב ובנוסף נתת לי סיבה לירות בך" היא חייכה "תלמד לפעם הבאה, אם תהייה אחת"

I'm dangerousWhere stories live. Discover now