3 דפיקות נשמעו על הדלת. באתי לפתוח את הדלת אך ת׳יאו עצר אותי עם ידו.
"אני אפתח" הוא אמר.
איש גדול עם יד מקועקעת היה בפתח, והושיט לת׳יאו קופסא.
"ומי אתה?" הוא שאל בהרמת גבה.
"סנייק אמר שאם הילדה תצטרך סם הרדמה שוב, הוא ישמח לעזור" האיש אמר וניגשתי אל הדלת.
"זה בסדר ת׳יאו" אמרתי כשהוא ניסה לשמור עליי מחוץ לטווח ראייה "תיכנס"
האיש הניד בראשו לעברי ונכנס בדלת. ת׳יאו עדיין לא היה נראה מרוצה.
"שמענו שהוא חזר" הוא אמר והתיישב על הספה, מניח את הקופסא על השולחן "סנייק מוכן לעזור"
"טוב, זה נחמד מאוד מצידו" אמרתי "מה הסיפור שלו עם ג׳וני בכל מקרה? אני יודעת שגם הוא רדף אחריו"
"זה לא מתפקידי לספר לכם את המידע הזה" הוא אמר והנהנתי.
"העובדה שג׳וני חזר לא תפריע לנו לטפל ברודריגז" אמרתי "בראיין יעדכן אותנו היום בכל מה שקשור אליו"
"זה לא העניין" הוא אמר "סנייק מתכנן לפשוט על השטח הראשי של רודריגז בעוד יומיים. הוא רוצה לדעת אם אתם בפנים"
"אם הוא יספיק להתכונן לכך ביומיים, כמובן" ת׳יאו אמר וגיחך, לא היה נראה כאילו זה הזיז לאיש שיושב מולו.
"סנייק כבר מוכן. הוא מחכה לאישור מכם"
"עוד יומיים" עניתי "אנחנו נהייה שם"
האיש קם מהספה והלך לכיוון היציאה.
"כשתיצרו קשר עם סנייק, תגידו לו שסמיילי דיבר איתכם" הוא חייך.
הנהנתי והוא יצא, סוגר אחריו את הדלת.
התקשרתי מיד לאבא שלי.
"ליה? אמרתי לך שאדבר איתך רק עוד-"
"מי זה סמיילי?" שאלתי אותו במהירות
"סמיילי?" הוא שאל בלחץ "מה קרה ליה?"
"בן אדם נכנס לכאן וטען שהוא מהכנופייה של סנייק, לא רציתי להיות חשודה אז הכנסתי אותו, אבל אני לא בוטחת בו"
"ליה..." אבא ניסה להגיד אבל הפסקתי אותו
"הוא אמר שסנייק מתכנן לפשוט על השטח המרכזי של רודריגז בעוד יומיים, אני לא מאמינה גם לזה"
"ליה" אבא אמר בקול אסרטיבי "אל תפתחי את הקופסא"
"מה? איך אתה יודע על ה-" שאלתי מבולבלת.
"סמיילי היה שם הקוד של ג׳וני, כשהוא היה בכנופייה של סנייק"
"אתה רוצה להגיד לי שג׳וני היה כאן??" שאלתי בתדהמה.
"סביר יותר להניח שהוא שלח אחד מהאנשים שלו" הוא אמר "אבל אחת מהדרכים שלו הייתה להחביא גז מרדים בקופסאות שהיה נותן לאנשים, ואז לפשוט על הבית, בלי מאבק"
"אז אם נפתח את הקופסא-"
"אתם כנראה מוקפים מכל צדדי הבית. תישארו בפנים" הוא הורה "זאת פקודה. אני אטפל בשאר"
"זה בסדר אבא" אמרתי "אנחנו נטפל בזה"
"תעדכני אותי במה שתעשו ליה" הוא אמר "כבר הוכחתם את עצמכם, אבל אל תעשו שום דבר לבד"
ניתקתי.
אם אנחנו מוקפים אז כדאי שנתחיל לחשוב על משהו ומהר.
"איך את הוופ?" שאלתי כשנכנסתי אל החדר
"הרבה יותר טוב" היא ענתה בקול הרבה פחות צרוד. "אמרתי לך שכל מה שאני צריכה זה תה"
"יופי" אמרתי "כי יש לנו בעיה"
כולנו עמדנו מסביב לקופסא הקטנה והורודה והסתכלנו עליה.
"זה אמור להשבית את כולנו?" שון שאל בגיחוך
"זה גז הרדמה שון" אייפריל אמרה והורידה את משקפי הרנטגן שלה שאפשרו לה לראות דרך הקופסא "והוא בכמות שתשבית גם עדר פילים"
"נשארו לנו פצצות עשן, נכון?" ונוס שאלה וחייכה בערמומיות.
"אני חושבת ששלוש" ספיר ענתה לה "למה?"
הסתכלתי על ונוס והבנתי מה היא מתכננת.
"אייפריל" אמרתי במהירות "תוכלי לשבש את את המנגנון של הגז?"
"אני אוכל לנסות" היא ענתה לי "למרות שבהחלט יהיה פשוט יותר למצוא כלי גדול שיוכל להכיל כמות כזו של גז ברגע שנפתח את הקופסא"
"את על זה" אמרתי "ונוס וספיר, אתן איתי"
שתיהן הינהנו.
"הוופ, כריס, שון ות׳יאו" אמרתי "תכינו נשקים לכולם, וניפגש עוד כמה דקות. אני כבר אגיד לכם מה לעשות"
YOU ARE READING
I'm dangerous
Romance" נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. ביום אחד הספקתי להיכנס למקום שלעולם לא חשבתי שאהיה בו, לפתח שנאה למקום, לקבל צוות, לעשות מבחן קבלה- שלא הייתי בטוחה שאעבור, לפרוץ לבית, למצוא קופסא אדומה עם מכתב בפנים, להפוך למפקדת רשמית, להיפטר מהשנאה המתפתחת שלי, ול...
