פרק 33: הקו הלבן.

56 4 0
                                        

ת׳יאו הסתכל על הרובה בזמן שנסענו.
"הוא הפסיק לעבוד" ת׳יאו אמר וכריס עצר את המכונית, כמה מטרים מהאחוזה.
נכנסנו לטווח התדר של אייפריל.
"שם!" סנייק אמר וראינו רכב שחור יוצא מכיוון האחוזה, יצאנו מהמכונית במהירות.
לפתע שמענו קול יריות, והרכב עצר.
"שון" הוופ אמרה וחייכה לעצמה, כולנו התחלנו לרוץ אל עבר המכונית.

"ליה!" ספיר צעקה באוזנייה "תפסיקו לרוץ!"
"חכו!" צעקתי לכולם והם הסתכלו עליי.
"את רואה את הקו הלבן? הוא מקיף את כל האחוזה. יש עוד שני פסים לבנים בתוכו, וחצי עיגול. האחוזה במרכז" היא אמרה במהירות.
"סמיילי" לחשתי לעצמי.
"אל תיכנסו לשם. אני חוזרת, אל תיכנסו לשם!" ספיר אמרה.
"כל התגבורת בפנים! אייפריל, שון, ונוס-"
"אני אדבר עם אייפריל, הם צריכים לצאת משם כמה שיותר מהר" ספיר ענתה לי.
"אני נכנסת להביא אותם" אמרתי לה.
"ליה אני לא יודעת מה ג׳וני מתכנן ומתי הוא מתכנן לעשות את זה-"
"אז אולי כדאי שאני אגלה" אמרתי לה והתחלתי לרוץ לכיוון הרכב השחור.
"ליה מה את עושה?" ת׳יאו צעק לעברי.
"תוציאו את התגבורת מהאחוזה, עכשיו!" צעקתי לעברם "תביאו אותם רחוק מהקו הלבן!"
"מה קורה?" הוופ שאלה.
סנייק הסתכל על הקו הלבן.
"סמיילי" הוא לחש והתחיל לרוץ אל עבר האחוזה "צריך להוציא אותם עכשיו!"
הוופ וכריס התחילו לרוץ לכיוון האחוזה.
"אתם צוחקים עליי" ת׳יאו לחש לעצמו והתחיל לרוץ אחריי.

רצתי אל מאחורי אחד הבתים שהיו קרובים מספיק לואן השחור, החלונות היו שחורים מבחוץ, כך שלא יכולתי לראות מי נמצא בתוך הרכב. ת׳יאו הגיע כמה שניות אחרי.
"מה אתה-" התחלתי אבל הוא קטע אותי.
"לא באמת חשבת שאני אתן לך להישאר לבד שוב נכון?" הוא שאל אותי והרים גבה.
"נראה לי שהאחוזה הולכת להתפוצץ" אמרתי לו
"מה זאת אומרת?" ת׳יאו כיווץ את גבותיו.
"ספיר הסתכלה בצילומים אוויריים, העיגול שמקיף את האחוזה..."
"בבקשה אל תגידי שמצוייר בו סמיילי" ת׳יאו לחש לעצמו, סוגר את עיניו.
"ת׳יאו" אמרתי והוא פתח אחת מהן.
"אפשר לקוות נכון?" הוא שאל אותי, מהבעת הפנים שלי הוא הבין שלא הפעם.
לפתע הבעתו השתנה.
"מישהו יוצא מהואן" הוא אמר במהירות ושנינו ניסינו לזהות את האדם.
"זה הנהג של רודריגז" לחשתי לו "סנייק אמר שהוא לא נוסע לשום מקום בלעדיו"
"אז רודריגז חייב להיות בפנים" הוא החזיר לי "את חושבת שג׳וני איתו?"
"נצטרך לגלות" החזרתי לו.
באותו הרגע הנהג נפל למטה, מעולף.
"זה...חץ הרדמה?" ת׳יאו שאל ומיד לאחר מכן עוד חץ נחת ממש ליד הראש שלי, ההבדל היחיד הוא שהיה מחובר אליו פתק.
"מה לעזאזל-" אמרתי בשקט ופתחתי את הפתק.

'אל תזוזו, אני מגיע אליכם'
-האידיוט הראשי

ת׳יאו חייך.
"שון הזה" הוא אמר "אין מה שיעצור אותו"
הרמנו את מבטנו בחזרה כשהרכב התחיל לשקוע. הוא פינצ׳ר גם את שאר הגלגלים של הואן.
"אהבתם?" שון הגיח מאחורינו בחיוך.
"בעיקר אהבתי את החלק שבו אתה מודה שאתה אידיוט" עניתי לו בחיוך גם אני.
"אתה נראה שונה" ת׳יאו אמר לו וצמצם את עיניו.
"מה זאת אומרת?" שון שאל מבולבל "אני נראה אותו הדבר"
"לא... אתה-" עיניו של ת׳יאו נפערו "התנשקת עם אייפריל!" הוא צעק בלחישה.
"מה??" צעקתי בלחישה גם אני.
"איך אתה-" שון שאל, עוד יותר מבולבל.
"תודה לאל" אמרתי "באמת תהיתי כמה זמן עוד תמשכו את זה"
"פעמיים?" ת׳יאו שאל בחיוך.
הסומק על לחיו של שון אמר לו שהוא צודק.
"יש..יש לנו משימה לא?" שון אמר ועקף את ת׳יאו.
"אז זהו, שאנחנו לא בטוחים מה היא" הוא החזיר לשון.
היינו בשקט לכמה שניות.
"אנחנו פותחים אל הדלת, ונכנסים" אמרתי.
"את בטוחה?" ת׳יאו שאל.
"יש לכם רעיון טוב יותר?" שאלתי.
ת׳יאו ושון הסתכלו אחד על השני, הם היו בשקט לעוד כמה שניות.
התחלתי להתקדם לכיוון המכונית אך לפני שיצאתי מהקיר שהסתיר אותנו שון משך אותי אחורה במהירות.
"העדשה של אייפריל" הוא אמר "אני יכול לשנות קצת את ההגדרות שלה כדי שאוכל לראות מה קורה מבפנים"
"ראיית רנטגן?" שאלתי אותו והרמתי את גבותיי "הילדה הזו מפתיעה אותי כל פעם מחדש"
"אתן באותו הגיל" ת׳יאו חייך.
"תתעלם מהעובדה הזו לכמה שניות, זה עבד לי במשפט"
"אני יכול להישבע ששמעתי את בראיין אומר את זה פעם"
"זה הדבר האחרון שרציתי לשמוע, שאני מתחילה להיות דומה לאבא שלי"
"הצלחתי" שון אמר והסתכל לכיוון המכונית.
"אני לא מבין... איפה הם?" שון שאל את עצמו והסתובב אלינו "המכונית ריקה"
"אז איפה הם??" שאלתי בעצבנות.
שון הסתכל מסביב, מנסה לראות סימן חיים.
"אני לא יודע"

_________________

"הם עשו פה עבודה טובה" הוופ אמרה כשהם נכנסו אל הקומה הראשונה.
"ניקו פה יפה" כריס הסכים איתה.
"אין לנו זמן" סנייק אמר "אנחנו עלולים להתפוצץ בכל רגע"
"מה??" הוופ שאלה "מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת שאנחנו נמצאים באחד המבצעים החולניים של הפסיכופת הזה" סנייק אמר "ג׳וני הציע את זה פעם, לפני שהעפתי אותו"
"ומה זה אומר?" כריס שאל "שאנחנו בתוך פצצה מתקתקת?"
"שאין לה שעון עצר, ויכולה להתפוצץ בכל רגע" סנייק אמר "ועכשיו כשהוופ ואני בפנים, אני לא בטוח שיש לנו הרבה זמן לצאת מכאן"
"אתם זזים לאט מידי" הוופ אמרה ועקפה את שניהם.
שני אנשים ירדו לעברם במדרגות במהירות ועצרו כשראו אותם. הם שלפו לעברם אקדחים.
"העדשה לא מראה כלום" אחד מהם אמר לשני.
"אנחנו עם סנייק" כריס אמר והניד בראשו לכיוון סנייק שעמד לידו "לא עם רודריגז"
שניהם הורידו את האקדחים.
"מה קורה פה?" סנייק שאל את שניהם.
"הולכים להשתמש בבקבוק גז כדי לגרום לאנשים של רודריגז להירדם, אנחנו מתפנים מפה" השני אמר.
"אבל מה עם הפצ-" הוופ התחילה אבל סנייק קטע אותה.
"כמה עוד יש שם למעלה?"
"אני חושב שעוד 12" הראשון מביניהם אמר.
"רוצו החוצה, אל תפסיקו עד שתעברו את הקו הלבן" סנייק אמר להם, הם הינהנו והתחילו לרוץ.

_________________

"שון" אמרתי במהירות "אתה רואה פתח לאחת התעלות או לביוב מסויים מתחת או קרוב למכונית?"
"ממש מתחתיה" הוא אמר אחרי כמה שניות.
חייכתי. ת׳יאו לעומתי היה נראה חושש, כנראה מלהיכנס למקום קטן וצר שוב.
רצתי אל עבר המכונית ופתחתי את הדלת שלה.
"ליה-" ת׳יאו התחיל אבל מהר מאוד כבר התחיל לרוץ אחריי.
על רצפת המכונית הייתה עוד דלת קטנה, כנראה שדרכה שניהם התחמקו.
"ספיר" אמרתי במהירות "אני צריכה שתבדקי לי לאן התעלה או הביוב הכי קרובים לאחוזה מובילים"
"זו שאת נמצאת עליה מובילה ישירות לרחוב וולטר" היא החזירה לי במהירות "לרודריגז יש דירה קרובה באיזור, אני אכוון אותך"
"מעולה" החזרתי לה.
"איך נגיע לשם?" שון שאל.
"יכול להיות שהשאר יצטרכו את המכונית שהגענו בה" אמרתי "ניקח את זו" הנדתי בראשי לכיוון המכונית השחורה של רודריגז.
ת׳יאו נראה כאילו הוקל לו שאנחנו לא הולכים דרך עוד תעלה.
שון זרק לי את המפתחות שלקח מהנהג וקפץ אל תוך המכונית.
"קדימה, אין לנו זמן לבזבז" הוא אמר.
ת׳יאו חייך לעברי.
"אין מצב" אמרתי "לא אחרי מה שקרה בדרך לשדה התעופה. אני למדתי את הלקח שלי"
הוא נאנח ונכנס להתיישב ליד שון.
התנעתי את המכונית השחורה, ג׳יפיאס עלה אוטומטית על חלק קטן מהשמשה.
"טוב" אמרתי ורשמתי את הכתובת "בואו נלך לתפוס אותם"

I'm dangerousWhere stories live. Discover now