I'm dangerous

פרק 9: הפתעה

למחרת התעוררתי מציפצוף מעצבן. אני לא יכולה לסבול שעונים מעוררים, בעיקר בגלל העובדה שהם מעירים אותי. התארגנתי ואכלתי את ארוחת הבוקר שלי, קורנפלקס עם חלב כשהטלפון שלי התחיל לצלצל.
"הלו?"
"ליה!! איפה את??" קולה של הוופ בקע מן הטלפון
"אוכלת...למה?" שאלתי אותה מבולבלת
"את אמורה להיות כאן!!" היא אמרה לי שוב "יש משימה"
"כבר?? אבל-"
"בלי אבל תגיעי לכאן מהר!!" היא אמרה לי "ולא, לא באמת אכפת לבראיין כמה קורנפלקס אכלת היום אז אל תילחצי יותר מידי מהמשימה הראשונה שלך" 
"אני נראית לך הטיפוס הנלחץ?"
"פשוט תגיעי לכאן כבר" היא אמרה וניתקה. מי מאיתנו היא המפקדת בדיוק..?
כשסיימתי לאכול ראיתי מפתחות ופתק על השולחן
"זה לג׳יפ, נסיעה נעימה"
חייכתי לעצמי. אבא כן חשב על זה בסופו של דבר. לקחתי את המפתחות ונכנסתי אל הג'יפ, נוסעת אל המקום. בעזרת ווייז כמובן. אני לא עד כדי כך מוכשרת.

רצתי אל המקום, ופתחתי את הדלתות במהירות. נחשו מה?
ריק. המקום היה ריק. נפש חיה לא נמצאה שם.
דבר ראשון, סיננתי לעצמי "אני אהרוג אותה" , אם הם הלכו לשם בלעדיי... אבל מצד שני, למה כל המקום ריק?
דבר שני, הוצאתי את האקדח. אם יש כאן מישהו, הוא לא ישאר בחיים.
דבר שלישי, יריתי באוויר. אם יש כאן מישהו, צריך להוציא אותו מהמחבוא שלו.
דבר רביעי, האורות נכבו מסביב, נאנחתי. איזה מן תרגיל מטומטם זה? שמעתי צעדים מסביבי.
דבר חמישי, נדרכתי עם האקדח, ואז האורות נדלקו.
הוופ, כריס, שון, אייפריל, ספיר, ונוס ות'יאו עמדו מולי עם עוגה ביד.
"הפתעה!!!!" הם צעקו ביחד. הרפלקס המיידי שלי היה להחטיף סטירה לבן אדם הכי קרוב שאני אמצא.
"למה זה היה טוב?" ת'יאו שאל אותי מלטף את הלחי שלו
"אוי, סליחה" אמרתי לו
"סרקסטיות לא מחמיאה לך ליה" הוא ענה לי
"אני באמת מצטערת, זה הקול שלי, הוא תמיד נשמע סרקסטי... וחוץ מזה, אל תפתיעו אותי!!! לעולם!!" עניתי "דברים כאלה עלולים לקרות!!" אמרתי והצבעתי על ת'יאו.
כולם ציחקקו מסביב.
"היא חזקה..." ת'יאו אמר והמשיך ללטף את הלחי שלו.
"אתה רוצה נשיקה כדי שהמכה תעבור??" שון אמר לו בזלזול
"לא תזיק לי אחת..." ת'יאו אמר וגרם לכולנו לצחוק, חוץ מלספיר.
"אם אתם ממשיכים לצחוק אני אוכל את העוגה לבד" היא אמרה וכולנו השתתקנו.
"יש לי סכין" הוופ אמרה "ואני לא מפחדת להשתמש בה"
"הסכין אצלך? מעולה!! אז תחתכי כבר את העוגה.  לא אכלתי ארוחת בוקר בגללה!!" שון אמר ואייפריל הוסיפה "אני גוועת"
"בדרך...בדרך... קצת סבלנות באמת אנשים" הוופ אמרה ושמה את העוגה על השולחן, מתחילה לחתוך אותה.

הוופ נתנה לליה את החתיכה הראשונה, למרות ששון התחנן בפניה שתיתן לו אותה.
ליה הרגישה רצון עמוק להוציא לו לשון על זה, אבל היא דחפה אותו פנימה ואכלה את העוגה, עם מבט מרוצה על פניה. על המבט המרוצה היא לא מוותרת.
כולם קיבלו חתיכת עוגה, אפילו ת'יאו, שהפסיק ללטף את הלחי שלו לכמה דקות.
"זה באמת היה כזה חזק?" ליה שאלה אותו והוא פשוט הינהן.
היא צחקה קצת "מצטערת..." היא אמרה, ובמהירות משנה את כיוון ראשה קדימה ובוהה בנקודה באוויר.
ונוס התיישבה ליד ליה "את בסדר?" היא שאלה "את נראית קצת חיוורת"
"כ..כן.." ליה ענתה לה קצת מגמגמת "אני...בסדר"
"את לא נראית לי בסדר"
ליה לא ענתה, היא לקחה עוד חתיכה מהעוגה, והמשיכה לבהות באותה נקודה מוזרה באוויר.