"מה אתה זוכר מהתאונה שון?" שאלתי אותו
"מהתאונה?" שון שאל "זה באמת חשוב?"
"האמת היא שכן" עניתי "כבר שמעתי מהוופ על איך שתפסתם את ג׳וני"
"היינו צריכים להשתמש באקדחים שלנו" שון אמר ונאנח "פשוט מסרנו אותו למשטרה"
"אני דווקא חושבת שעשיתם את הדבר הנכון" אמרתי לו "הייתם בני 12, זה לא נכון או הגיוני לשים אתכם במצב שתצטרכו להרוג מישהו"
"אני לא יודע... זה בהחלט היה חוסך המון מאיתנו עכשיו"
"אבל אתה לא יודע אם זה היה חוסך ממך בעבר" אמרתי "אולי המוות של ג׳וני היה מתחיל מלחמה בין האנשים שלו ובינינו, אולי ביניהם לבין סנייק"
"אז מה יקרה כשנהרוג אותו עכשיו?" שון שאל והסתכל עליי.
שתקתי לכמה שניות.
"הלוואי וידעתי" אמרתי לו.
כריס ישב בסלון, ת׳יאו ואייפריל מימינו והוופ משמאלו.
"היא נזכרה בכמה דברים" הוופ אמרה לו "היא נראית בסדר, לא מסוחררת כמו שחשבתי שתהייה"
"צדקת" כריס ענה לה "היה שווה לתת לה להיזכר"
"אני רק מקווה שאני אקבל את החברה הכי טובה שלי בחזרה" היא אמרה בחיוך והוא קירב אותה אליו, מחבק אותה.
"בקרוב מאוד" הוא אמר לה "בקרוב מאוד"
"על מה אתה חושב שהם מדברים?" אייפריל שאלה את ת׳יאו
"כנראה שעל התאונה" ת׳יאו אמר "ליה צריכה לדעת"
"הוא שונא לדבר על התאונה" אייפריל אמרה ות׳יאו הסתכל עליה מבולבל "הוא אמר לי כמה פעמים שהיא מופיעה לו בסיוטים לפעמים"
"אתם קרובים" ת׳יאו אמר לה
"כן" אייפריל אמרה וחייכה "הוא די הציק לי עד היום, אבל בשנה האחרונה הוא השתנה"
"את מתכוונת להגיד לו שאת מחבבת אותו יום אחד?" ת׳יאו שאל ואייפריל פערה את עיניה.
"מה? לא!" היא אמרה במהירות "זאת אומרת, אני לא מחבבת אותו"
"אויש נו" ת׳יאו אמר "הייתי עם שניכם לבד באותו החדר. הרגשתי את החלחלה"
אייפריל נתנה לו מכה ביד.
"איזו חלחלה?" היא שאלה
"סיפור ארוך" הוא אמר "בכל מקרה, כל בן אדם עיוור יכול לראות שאת מחבבת אותו"
אייפריל הסמיקה מעט.
"אבל אפשר לראות בבירור שגם הוא מחבב אותך" ת׳יאו אמר "הייתי אומר לשון לעשות את הצעד הראשון אם הוא לא היה כזה פחדן"
"אני לא יודעת..."
"הוא בוודאות מחבב אותך. כשאנחנו לבד את כל מה שהוא מדבר עליו" ת׳יאו אמר לה בחיוך "אני יכול להוכיח לך את זה"
"איך?" אייפריל שאלה
"מבחן האסוציאציות" ת׳יאו אמר "אני אזרוק לו שלושה מקרים, אם הוא ימשיך לדבר על משהו שקשור אלייך לפחות בשתיים מהפעמים, הוא בעניין"
"וזה עובד?" אייפריל שאלה
"זה עבד על כריס עם הוופ" ת׳יאו אמר "ועליי עם ליה, אפילו לא שמתי לב שכריס ושון עשו לי את זה"
"ואתה מוכן..." אייפריל התחילה
"אני אעשה לו את המבחן" ת׳יאו קטע אותה אמר בחיוך "את תראי שאני צודק"
"הכל היה נראה רגיל לגמרי בבוקר של התאונה" שון אמר "כולכם התנהגו אותו הדבר, גם בבית הספר"
"הייתי בבית ספר?" שאלתי מופתעת
"כן, היית החברה הכי טובה של הוופ" שון אמר בחיוך.
"תתעלמי ממנה" הוופ אמרה לי "הילדה הזו פשוט נוראית"
"אני פשוט לא מבינה למה היא בוחרת להיטפל אליי כל הזמן" אמרתי והסתכלתי עליה
"היא פשוט מקנאה" הוופ אמרה והסתכלתי עליה במבט של 'באמת? זה הכי טוב שלך?'
"לפחות היא לא מפחדת לדבר איתי" אמרתי "כל השאר מתעלמים ממני כי אני הבת של ראש הארגון"
"כל השאר מטומטמים ואת יודעת את זה" הוופ אמרה
"אני ושון לא מתעלמים ממך"
"זה כי את ושון מכירים אותי כבר הרבה זמן" אמרתי
"וגם כי אנחנו לא מטומטמים" היא אמרה לי וחייכה, לוקחת ביס מהסנדוויץ׳ שלה.
"טוב תביאי לי קוביית שוקולד כבר במקום לדבר על המוזרה הזו" אמרתי לה והיא הביאה לי שתיים.
"וואו, במה זכיתי?" שאלתי אותה והרמתי את גבותיי
"אל תעופי" היא אמרה לי "שון בדרך לכאן, תשמרי לו אחת"
אכלתי במהירות את שתי הקוביות וחייכתי אליה, מושכת בכתפיי.
"מה קורה?" שון התיישב מולי ומול הוופ בקפיטרייה.
"אתה לא מקבל שוקולד" הוופ אמרה והמשיכה לאכול.
YOU ARE READING
I'm dangerous
Romantizm" נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. ביום אחד הספקתי להיכנס למקום שלעולם לא חשבתי שאהיה בו, לפתח שנאה למקום, לקבל צוות, לעשות מבחן קבלה- שלא הייתי בטוחה שאעבור, לפרוץ לבית, למצוא קופסא אדומה עם מכתב בפנים, להפוך למפקדת רשמית, להיפטר מהשנאה המתפתחת שלי, ול...
