"היה לנו מזל בפעם הראשונה" שון אמר בזמן שהוא הולך מסביב לחדר בעצבנות "היינו ילדים תמימים שהחליטו לנקום, זה הכל-"
"שון, תירגע" הוופ אמרה "כדור אחד בראש וזה נגמר"
"כן אבל בשלי או שלו??" שון שאל בדאגה. אייפריל לקחה את ידו של שון והושיבה אותו על הספה כשאני קמתי להחזיר את כוס המים שלי אל המטבח.
"מה עושים ליה?" הוופ שאלה אותי, היה ניכר בקולה שהיא חוששת.
עצרתי במקומי.
"מורידים את ג׳וני ביחד עם הכנופייה של רודריגז" אמרתי "הוא לא יישאר בחיים כל עוד יש לו כוונה כל שהיא לרדוף אחריכם"
"צריך לדווח לבראיין על כל זה" ונוס אומרת ואני מהנהנת.
"אני אדבר איתו עכשיו"
אבא היה מופתע, אבל שמר על קור רוח. הוא הורה לי להישאר בבית הבטוח בינתיים, וליצור קשר עם לוק בקרוב. כולנו נישאר כאן בינתיים עד שיאתרו את ג׳וני.
לשון הוקל כששמע שכולנו נישאר בבית, להוופ זה דווקא הפריע.
"אנחנו מתחבאים? אין מצב" היא אמרה
"אלה ההוראות של בראיין יפה שלי" כריס אמר "זה רק לכמה ימים" הוא נתן לה נשיקה וחיבק אותה. מעניין מי היה מרסן אותה אם הוא לא היה פה.
כנראה שהייתי מאוד עייפה, כי נרדמתי לכמה שעות. כשהתעוררתי ראיתי את כל השבעה האחרים יושבים במעגל בסלון עם בקבוק מים ריק מזכוכית באמצע.
"אנחנו משחקים אמת או חובה" ונוס אמרה בחיוך "רוצה להצטרף?"
"למה לא קראתם לי קודם?" שאלתי והתיישבתי בין ונוס ות׳יאו, מפהקת.
"לא רצינו להעיר אותך" ת׳יאו אמר וחייך אליי. חייכתי אליו בחזרה.
הוופ השתעלה כמה פעמים.
"אז מתחילים או מה?" היא אמרה בקול צרוד
"הקול שלך-" התחלתי לומר וכריס קטע אותי
"כן כן, הוא מקסים" הוא חייך אל הוופ והיא נתנה לו נשיקה.
"הוא תמיד היה שקרן מעולה" היא אמרה.
כריס נשען אחורה "את תדביקי אותי בסוף" הוא אמר והסתכל עליה
"אני לא חולה כריס" הוופ אמרה והוא הרים גבה לכיוונה.
"באמת כריס, קצת תה ואני כמו חדשה"
הייתה לי סחרחורת לרגע. הייתי מוכנה להישבע שנזכרתי במשהו, אבל גם אם כן הזיכרון חלף מהר מאוד, כי עכשיו אין לי אפילו תמונה בראש.
"את בסדר?" ת׳יאו לחש לי
"כן" לחשתי בחזרה "סתם.. סחרחורת"
"אנחנו הולכים לשחק היום?" שון שאל
"קדימה, אין לנו את כל הערב" אייפריל אמרה. שון עמד לתקן אותה שדווקא יש לנו את כל הערב, אבל היא השתיקה אותו וסובבה את הבקבוק.
"ספיר" היא אמרה "אמת או חובה?"
"אמת" ספיר ענתה
"אני חייבת לדעת" אייפריל אמרה "זה נכון שנתת להארי סטירה בפעם האחרונה שיצאת למשימת שטח?"
ספיר נאנחה "הארי אפילו לא ידע שהייתי במשימה. הוא כמעט חשף אותי, אז כן, נתתי לו סטירה"
אייפריל צחקה "אני מקווה שאת יודעת שהוא כמעט בכה אחר כך"
"באמת?" ספיר אמרה וצחקה גם "אני מניחה שכדי לי להתנצל על זה יום אחד"
הוופ השתעלה שוב.
"אני מניחה שזה הסימן שלנו להמשיך" ספיר אמרה וסובבה את הבקבוק.
"הוופ" היא אמרה וחייכה "אמת או חובה?"
"חובה" הוופ ענתה בקולה הצרוד "תמיד חובה"
"חובה עלייך לשרוד חמש דקות בלי השמיכה הזו" ספיר אמרה וחייכה ברשעות.
"זה בסדר" הוופ אמרה הורידה את השמיכה מעליה "יש לי את כריס"
כריס ניסה להסתיר את החיוך שלו כשהיא חיבקה אותו "אין מצב שאני אשאר בריא אחרי זה"
"שתוק" היא אמרה לו וסובבה את הבקבוק.
"ת׳יאו" היא חייכה ברשעות "אמת או חובה?"
"חובה" ת׳יאו אמר ונשען אחורה "למרות שמפנייך אני קצת חושש"
"יש לך סיבה טובה" הוופ אמרה והחיוך המטריד על פניה לא הפסיק לגדול.
"חובה עלייך להיכנס לארון השירות עם ליה ל10 דקות"
"זה חייב להיות בארון שירות...?" ת׳יאו שאל מהוסס.
"ומה נעשה בארון שירות במשך 10 דקות?" שאלתי גם אני.
הוופ גילגלה את עיניה.
"נו לכו כבר, זו חובה"
שנינו נאנחנו ונכנסו לארון השירות.
"אני מודדת זמן!" שמעתי את קולה של הוופ.
YOU ARE READING
I'm dangerous
عاطفية" נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. ביום אחד הספקתי להיכנס למקום שלעולם לא חשבתי שאהיה בו, לפתח שנאה למקום, לקבל צוות, לעשות מבחן קבלה- שלא הייתי בטוחה שאעבור, לפרוץ לבית, למצוא קופסא אדומה עם מכתב בפנים, להפוך למפקדת רשמית, להיפטר מהשנאה המתפתחת שלי, ול...
