עדכנתי את סנייק ואת אבא שלי בשיחה.
סנייק החליט להמשיך עם התוכנית בינתיים, והסכים איתי שצריכים להיות מוכנים ביומיים הקרובים לכל תרחיש.
אבא שלי לא התרגש יותר מידי, הוא ביקש ממני להיזהר, אבל הוא לא דואג לעצמו.
ג׳וני אמנם לא נמצא שם כרגע, אבל אני מאמינה שיש לו אנשים הכל מקום, אז אמרתי לאבא להיזהר בכל מקרה. הוא הבטיח שישים כמה שומרי ראש סביבו.
"את בסדר?" ת׳יאו נכנס לחדר שדרכו יצרתי קשר עם סנייק ואבא שלי.
"כן" אמרתי "זאת אומרת, לא ממש. מישהו ממש רוצה אותי ואת אבא שלי מתים, ומסיבה מסויימת שאני עדיין לא מבינה גם את סנייק"
נשכבתי אחורה על המיטה "למה אף אחד לא מספר לי מה באמת קורה כאן?"
ת׳יאו נשכב לידי.
"מתי ביקשת לדעת?" הוא שאל והסתכל עליי, המבט שלו אמר הכל.
"אני צריכה לדבר עם הוופ" אמרתי "היא תדע"
"בהצלחה" הוא אמר ונתן לי נשיקה לפני שיצא החוצה "אני אקרא להוופ" הוא אמר שנייה לפני שיצא מהחדר.
חייכתי. לפחות ת׳יאו לא נראה לחוץ, הוא משרה תחושת ביטחון כמו תמיד.
"הוד מפקדותך" הוופ אמרה ונכנסה לחדר "במה תחפצי?"
"אני צריכה שתספרי לי הכל. כל מה שאת יודעת על התאונה ומה שקרה לפניה" אמרתי לה.
"ידעתי שאצטרך לעשות את זה מתישהו" היא אמרה ונאנחה.
"אני לא יודעת איך זה ישפיע עלייך ליה. אני לא חושבת שלהיזכר בבת אחת זה טוב, כל זיכרון קטן גורם לך להתנתק מהסיטואציה ולסחרחורות"
"אני לא חושבת שיש לי ברירה" אמרתי "אני צריכה לדעת"
הוופ לקחה נשימה עמוקה.
"אני מכירה אותך מגיל 5" הוופ התחילה "אמא שלי עבדה בשביל אבא שלך, והייתה החברה הכי טובה של אמא שלך"
תמונות עמומות החלו להופיע לי בראש.
"היינו נפגשות כל כך הרבה בעיקר בזכות המנהרות, שחיברו בין הבית שלנו לבית שלך. היינו החברות הכי טובות"
"אמא רק עוד קצת!" הוופ אמרה "גם ככה דרך המנהרה אלו שתי דקות הליכה, אני אספיק בזמן לארוחת הערב אני מבטיחה!"
"כן גברת ג׳ונסון! גם אני מבטיחה!" אמרתי
"קדימה לידיה" אמא שלי אמרה לה "תני להן לשחק עוד קצת"
"אם הוופ מאחרת אין גלידה מאוחר יותר!" אמא של הוופ אמרה והפנתה אלינו אצבע, גם אל אמא שלי.
שלושתנו הנהנו במהירות.
חיכינו עד שאמא של הוופ תצא מהדלת.
"מלחמת כריות!" הוופ הכריזה והטיחה בי כרית
"עוד לא ראית כלום!" אמרתי והטחתי בה אחת חזרה.
"לידיה" לחשתי והסתכלתי על הוופ, היא הינהנה.
"אני לא יודעת אם אני אוכל לספר על כל הזכרונות שיש לי, אבל הם לא כל כך חשובים עכשיו בכל מקרה" הוופ אמרה "באחד מהימים שמעתי שיחה שלא הייתי אמורה לשמוע. אמא שלי דיברה בטלפון עם בראיין, היא אמרה לו שסמיילי מנסה להפוך את השליטה בכנופייה של סנייק. ג׳וני ניסה להיות ראש הכנופייה של סנייק, ולהוציא אותו מהתמונה, סנייק העיף אותו בבושת פנים וג׳וני התחרפן"
הוופ עצרה ונאנחה "וככה קיבלנו את הפסיכופת הנוכחי שמאיים על חייך, הגרסה המקוצרת"
"מה את זוכרת מהתאונה?" שאלתי אותה
"את זה תצטרכי לשאול את שון, כל מה שאני יודעת על הלילה ההוא הוא שפגעה בך מכונית שחורה"
"מה עם אמא שלך...?" שאלתי בהיסוס "מה קרה לה?"
YOU ARE READING
I'm dangerous
Romance" נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. ביום אחד הספקתי להיכנס למקום שלעולם לא חשבתי שאהיה בו, לפתח שנאה למקום, לקבל צוות, לעשות מבחן קבלה- שלא הייתי בטוחה שאעבור, לפרוץ לבית, למצוא קופסא אדומה עם מכתב בפנים, להפוך למפקדת רשמית, להיפטר מהשנאה המתפתחת שלי, ול...
