צ'איונג החזיקה את התיקייה הגדולה קרוב אליה כדי לא להיתקל בסטודנטים החולפים על פניה בדרכה חזרה לדירה. היא סיימה פרויקט ארוך עליו עבדה במשך כסמסטר הקשור לקבוצת הכדורעף והייתה מאוד גאה בה.
אחרי שסיימה את האימון שלה בבוקר היא הייתה צריכה לרוץ לסטודיו אחרי שהמורה כתבה לה שהעבודה לא תוכל להישאר שם בזמן הניקיון שחודשי, וככה היא הגיעה למצב שבו יש לה תיקייה שמנה על הכתף ובה צבעים וקנבסים שהצליחה לדחוס בו בלי שיתחילו לשרוט אחד את השני בפנים ולהרוס אחת את השני.
היא הגיעה לדירה בשעת אחר הצהריים והורידה את נעלי הספורט שלה בכניסה לפני שהניחה את התיקייה צמודה לקיר בלי שתיפול קדימה ותחסום את הדלת למקרה וג'יסאנג עדיין בחוץ.
צ'איונג אשר גדולה מג'יסאנג בכשנה אף פעם לא ראתה את עצמה כאחותו הגדולה, היא תמיד הרגישה שהם באותו הגיל ושהם אחים לכל דבר, בלי פורמליות, הם עזרו אחד לשני בכל הדרך לא משנה האי-הבנות.
והיא גם לא רצתה לגור עם אף אחד אחר מלבדו, ובגלל שהמעונות לא יכלו לכלול בנים ובנות ביחד באותו בניין, הם מצאו דרך להסתדר. לכל אחד היה את חדר שלו ואז את האזור המשותף בו הם בילו או הזמינו חברים שהפכו עם הזמן גם הם למשותפים למרות המקצועות השונים שלמדו.
למרות שלפני שעברו לגור ביחד היו לה שנתיים קשות בלעדיו עם זה שהחליט לשרת בצבא מוקדם, ג'יסאנג לא כמוה, לא ידע מ הוא רוצה לעשות בעתיד ולכן הצבא עזר לו להחליט יותר טוב איך להמשיך הלאה.
הנערה החליטה לסדר את השולחן אחרי שלמדה בו ביום הקודם ולא סידרה את הדברים כי כבר הייתה שעה מאוחרת וכמעט נרדמה על פלטת הצבעים, ג'יסאנג היה מתלונן כשהיה נרדמת שם בגלל שבבוקר הוא לפעמים היה מוצא את הריצפה צבעונית.
היא הכניסה את הדפים לתיקיות לפני שלקחה את הצבעים וסידרה אותם לפי צבעים על המדף, אלו היו הצבעים שהיו לה בדירה ועוד כמות מכובדת בתיקיה בסטודיו. לאחר מכן העבירה סמרטוט על הרצפה ומטלית על השולחן כדי שלא יהיה זכר לעבודה שלה.
"היי, מתי אתה חוזר?" צ'איונג הצמידה את הטלפון לאוזנה בזמן שבידה השנייה מעבירה את הקנבס החדש לחדרה.
"אני בדרך, מתי את מתכננת לצאת?" שאל ג'יסאנג מהצד השני של הקו.
"על הכרטיסים כתוב שהמופע מתחיל בשמונה," ענתה, "אז בסביבות שבע אנחנו צריכים לצאת."
"תתארגני ראשונה אני עוד מעט מגיע."
צ'איונג נאנחה ואמרה לחבר ילדותה למהר, ועם כמה שהיה להם עוד כמה זמן להתארגן ואפילו לסדר. השיחה נותקה ולאחר ששמה את המכשיר על מיטתה, מיהרה לארון והוציאה את המכנסיים המחויטים שלה וג'אקט, החולצה הייתה תלויה על הדלת מכיוון ועברה גיהוץ והעדיפה לא לקפל אותה חזרה.
השאלה החשובה הייתה עם לשים עדשות או להשאיר את המשקפיים, היא החליטה להחליף אותם בעדשות אחרי שיצאה מהמקלחת עם מגבת מסביב לחזה.
YOU ARE READING
Keep Running | Minsung (HEB)
Fanfictionג'יסאנג הוא סטודנט לשפות באוניברסיטה ועבד בתרגום סרים וכתבות, לא רק זה שהוא גם אוהב לרוץ כתחביב. לי מינהו, הוא עובד בבית קפה פופולארי למרות שהוא מגיע ממשפחה עשירה ומצליחה מאוד. סון צ'איונג, היא סטודנטית לאומנות ובנבחרת הכדורעף של האוניברסיטה בזמן...
