SC#25

76 9 0
                                    


המוזיאון היה גדול יותר מזכרה, והאזור של התערוכה שבחרו להם היה מותאם לגודל המוזיאון, לכולם היה מקום גדול במרחבים גדולים ככה שכל מי שהיה לו פרויקט גדול או פסל היה יכול לעבוד גם במקום עצמו. הייתה להם פריווילגיה כל כך גדולה במקום כל עוד הם לא מלכלכים את הרצפה בצבע שלא יורד, הם בסדר.

ככה שצ'איון פשוט נעמדה מול קיר ריק לבן וגדול, היא בהתה בחלל שעומד להיות שלה בשבועיים הקרובים ולא יכלה לחכות להביא את היצירה שלה, לתלות אותה ולהיות גאה - למרות שהיא לא תהיה זאתי שתתלה את העבודה מאחר והיא גדולה וגבוה וכבדה - גאה בעצה על העבודה הארוכה שלה.

היא החליטה להוציא את הטלפון שלה ולצלם את הקיר לשלוח אותו לחברה שהיה במבחן ובטח יראה את זה אחרי שיצא ממנו, בתקווה וזה ירים את מצב רוחו. ג'יסאנג לא היה במצב הנפשי הכי טוב בגלל העומס בלימודים שהיה לו ולא היה לו זמן לעשות משהו שהוא אוהב באמת לעשות ככה שצ'איון הייתה צריכה לקחת על עצמה את העבודה לעזור לחבר ילדותה להרגיש טוב עם עצמו ולהוציא אותו מהדירה שלהם או לגרור אותו מהספרייה רק כדי לעשות הפסקה. לא רק זה שהצעיר ממנה התלונן על כך שהוא לא רואה את חבריו מחוץ ללימודים ורק תקוע עם המבט המודאג של היונג'ין או עם הפנים של פליקס שהיו שקועות מידי בעבודה שלו.

"מה את חושבת גברת סון, מספיק מקום?" שאלה המורה שלה שנעמדה על ידה מסתכלת גם היא על הקיר עם ידיים מאחורי גבה.
"אני חושבת שכן," היא הנהנה וחייכה חיוך גדול מאוד והעבירה את שיערה מאחורי אוזנה.

"אם את צריכה משהו נוסף אל תפחדי לגשת לשאול, הם מאוד פתוחים לגבי העבודות השנה אחרי שהראיתי להם את הקטלוג של ההכנה על העבודות, אולי אפילו ישקיעו בחלקיכם," המורה קרצה לה לפני שהמשיכה ללכת וצ'איון קדה לה בתודה.

כמה דקות נוספות באזור התערוכה לפני שקראו לכולם חזרה, כל הסטודנטים מדברים בהתלהבות על ההזדמנות שניתנה להם להרים כזו תצוגה גדולה.

צ'איון הוציאה את הטלפון שלה שנית כשהרגישה אותו רועד בכיסא, ג'יסאנג כתב לה על התמונה שעליה אפילו לא כתבה כלום בנוסף אלה רק שלחה קיר.


ילד
למה שלחת לי תמונה של קיר ריק?
מה את מתכננת?
הזזת את המיטה שלך?
צ'איון בעל הדירה אמר לא לצייר על הקירות!


היא צחקה על ההודעות שהתחילו להופיעה אחת מתחת לשנייה וישר הקלידה...


צ'איונג
זה הקיר שנתנו לי לתערוכה של פרויקט הגמר.


ילד
הבהלת אותי!


Keep Running | Minsung (HEB)Where stories live. Discover now