Keep Running | Minsung (HEB)

SC#34

צ'איונג לא חשבה שהיא תגיע לסיטואציה הזאתי אבל כנראה המזל שיחק לצידה. מינה מיואי באמת הגיעה לתערוכה בה הציגה, באמת הסתכלה עליה באותו רגע, באמת הציגה את עצמה אישית מולה. חלום שהתגשם? לא בטוחה שחלום לגמרי, יותר כמו יעד.

ועכשיו שהיא באמת עמדה מול ההשראה שלה פניה התאדמו והיא הרגישה חום בכל הגוף מהתרגשות, מבוכה, היא לא הייתה אחת שנהיית נבוכה בקלות.

"שמעתי עלייך הרבה," אמרה לה.

"רק דברים טובים אני מקווה," צ'איונג לא יכלה לשלוט בחיוך שעלה על פניה כששמעה את קולה של הבחורה מלפניה, מינה מיואי הייתה הבן אדם הכי יפה שראתה ואפילו יותר פנים מול פנים, מקרוב.

היא אפילו לא שמעה את מינהו וג'יסאנג בצד אומרים משהו לפני שעזבו את השתיים שעדיין הסתכלו אחת על השנייה, "מה את חושבת על התערוכה עד עכשיו?"
"לא ראיתי הרבה. יותר נכון להגיד שלא הסתכלתי כל כך."

"יש הרבה מיצגים מעניינים, אבל רק אם את באמת מתעניינת באומנות," צ'איונג קיוותה שהיא לא נשמעת חוצפנית מדי אבל מינה רק צחקקה והעבירה יד בשערה. "הגעתי בשביל מיצג מסוים הרי."

צ'איונג הסתכלה על נעליה לפני שהרימה את מבטה שוב מחייכת אל הגבוהה ממנה, "צבע אהוב?" צ'איונג התחילה ללכת לכיוון הציור שלה מראה למינה את הדרך. "מנטה"
"אז אני מקווה שאין לך בעיה עם אדום."

"למה אדום?"

לא שהייתה בעיה עם אדום, לאדום יש הרבה משמעויות חזקות ולכן מינה רצתה לשמוע אותן מפיה של האומנית הצעירה. "למה לא אדום?"

מינה צחקה. "את משחקת כדורעף ממש טוב."
"את רוקדת ממש טוב."
"את מציירת מדהים."
"אפילו לא ראית את הציור עדיין."
"אבל יש לי הרגשה כזאת."

מינה בהתה בציור מולה, הוא היה גדול מאוד על קיר לבן גדול, ועל ידו שלט קטן שמביר על היצירה בקצרה, מידותיו, חומרים וברור ששם האומנית. לא בדיוק היה אפשר להתקרב לציור יותר מדי ושמו קווים שהיה בעיקרון אסור לעבור, אבל צ'איונג עקפה אותו בזמן שמינה הסתכלה על הציור, מרימה את ראשה ועוברת על כולו עם עיניה ורק אז מתקרבת לציור עוקפת גם היא את הקו כדי להסתכל מקרוב יותר.

"וואו."
"זה לקח די הרבה זמן."

"כמה חודשים?"
"בערך."

"את מוכשרת."

"תודה רבה."

הן הסתכלו על הציור עוד כמה דקות על שצ'איונג אספה את עצמה והיה לה האומץ לשאול את הבגרת ממנה עם היא רוצה לשתות איתה משהו, מינה חייכה אליה והנהנה, כך שבדרך לשולחן הכינו להם שם עם משקאות קרים ומחמים וכמה מאפים לסטודנטים והאורחים הן המשיכו לדבר.