SC#5

112 13 8
                                    

היום הארוך התחיל בלהתעורר מוקדם בבוקר ולהיכנס למקלחת לפני ששמעה את דלת הכניסה של הדירה נפתחת, ג'יסאנג חזר מריצת בוקר כמו תמיד.
עם אימון אחר הצהריים שהיה לה באולם, צ'איונג שמה חולצת טריקו מתחת לסרבל ג'ינס בהיר, היא לא אהבה לסחוב בגדים בתיק שלה ולכן המכנסיים של הכדורעף שהיו קצרות היו מתחת לסרבל, למזלה הסרבל לא היה עבה מדי ולא צמוד.

היא השאירה את המשקפיים על אפה כשייבשה את השיער תופסת אותו בקליפס גבוה.
"אתה עובד היום?" שאלה את שותפה לדירה כשראתה אותו לוגם מכוס מים במטבח הקטן שלהם.
"לומד, אין לי זמן אפילו להגיע להעביר קבצים לבוס שלי," ענה מוריד את ידו, "יש לי כמה עבודות קבוצתיות להגשה אז אני משאיר את התסריטים כאן, שיעור של שלוש שעות אחרי הצהריים בתקווה ואצליח לשרוד בלי קפה עד ארבע אחר הצהריים."
"אתה הולך לקנות כוס בדרך לשיעור?" היא הכירה אותו טוב מדי.

"פליקס החליט להעביר אותי לשוקו במקום זאת, אבל זה פשוט לא עושה לי טוב לבטן," הוא החזיק אותה לפני שפנה לחדרו כדי לקחת בגדים נקיים למקלחת.

"וקפה?"
"כל עוד זה לא לטה, אני בסדר," אמר וסגר את הדלת מאחוריו גורם לצ'איון לגלגל את עיניה, היא לקחה את התיק שלה מכניסה אליו את הקלמר ומחברת הרישום שלה, ספר הלימוד כבר היה שם, היא רק חיכתה שג'יסאנג יצא מהמקלחת כדי שתוכל להודיע לו שהיא עוזבת מוקדם.

הוא נופף לה לשלום אחרי שראתה את הבגדים שלבש, ג'ינס שחור וסווטשרט בצבעים צבאיים, את המשקפיים החליפו שוב עדשות המגע שלו.


צ'איונג ירדה במדרגות הבניין ויצאה לאוויר הקריר של הבוקר, היא התקדמה לכיוון בנייני האומנות פונה בשבילים שלצידם מדשאות ירוקות המתפרסות בשטח הקמפוס היפה, היא יכלה לראות את שטח הריצה והמגרשי הכדורסל מרחוק כשהתקדמה לכיוון הדלתות הכפולות של הבניין של הפקולטה לאומנויות.

"בוקר טוב," אמרה לדאיון שראתה אותה בהמשך המסדרון מסתובבת אליה, לחברתה תמיד היו סוגים שונים של חצאיות או מכנסיים קצרים למרות שהחורף מתקרב, וגבריים ארוכות המגיעות עד הברך כמו נערה בתיכון.

"בוקר," אמרה חזרה משחקת עם הכתפייה של התיק שהייתה ארוכה יותר מהשנייה, "מוכנה לשלוש שעות של ישיבה והשלמות שינה?" שאלה.
"מה שאומר שאני כותבת מה שהמרצה אומר."
דאיון פיהקה, "כנראה."

האולם לא היה גדול במיוחד וסטודנטים ישבו בעיקר בשורות אחרי הקרובה ביותר למרצה, השתיים התקדמו במורד המדרגות מוצאות מקום בשורה הרביעית קרובה לקיר כדי שדאיון תוכל להשעין עליו את הראש וכדי שאת צ'איון לא יראו הכי טוב ולא יפנו אליה באמצע שיעור.

היא תכננה להתחיל בתכנון הראשוני של הפרויקט אותו היא צרכה להגיש למורה שלה מתי שהו בשבוע הקרוב או לאחר מכן, היא רצתה כמה שיותר מוקדם לפני שגל של סטודנטים יבוא באותם תאריכים קשים.

Keep Running | Minsung (HEB)Where stories live. Discover now