"ג'יסאנג תרד בבקשה מהשיש אני צריך את המקום," אמר צ'אן בזמן שג'יסאנג ישב על יד מכונת הקפה הגדולה אוכל עוגת גבינה מצלחת קטנה ומנסה להסביר לבוגר ממנו על תקופת המבחנים המאוד ארוכה שהייתה לו.
אבל ג'יסאנג נשאר לשבת במקומו והאוסטרלי פשוט העביר את העוגה לדלפק וחתך אותה שם. הצעיר הגיע מוקדם לבית הקפה אחרי ריצת הבוקר הרגילה שלו אבל פשוט עבר על יד בית הקפה בדרך חזרה לקמפוס וראה את צ'אן פותח את המקום.
ככה שכשהבוגר הכין את המקום לפתיחה ג'יסאנג פשוט ישב שם ודיבר אוכל ושותה קפה, ככה זה שיש לך חברים מאוד נחמדים.
"אז מזל שהיום בבוקר כן היה מזג אוויר טוב לרוץ בו למרות שעכשיו אני ארגיש רע עם עצמי על העצירה הזו," הצעיר הכניס את המזלג עם העוגה לפיו וחייך.
צ'אן הכניס את העוגה החדשה והחתוכה למקרר והסתכל על הצעיר מניע בראשו, צ'אן עמד לפתוח את בית הקפה כשמינהו נכנס בדלת והסתכל על השניים, מקבץ את גבותיו הוא התקדם לכיוון הדלפק, ג'יסאנג נופף לו קלות עדיין עם הצלוחית בידו והמשיך לאכול.
מינהו הצביע על הצעיר מסתכל על שותפו לעבודה, "הוא עבר כאן כשהתחלתי בפתיחה," אמר האוסטרלי מושך בכתפיו לא באמת איכפת לו על החברה של הבוקר.
"אין לך חברים?" שאל מינהו מוריד את תיקו אל מתחת לדלפק ומוציא סינר שחור על הדרך כדי לקשור מסביב למותניו. מינהו הלך לשטוף את ידיו לקראת המשמרת כשג'יסאנג ענה " יש לי, אבל לכל אחד מהם יש בני זוג או שהם לומדים אז לי אין מה לעשות חוץ מלמצוא משהו לעבוד עליו או ללכת אליו או לאכול או לדבר," רק כשהוריד את הצלוחית הריקה על השיש על ידו הוסיף, "למה, יש לך בעיה עם זה היונג?"
צ'אן נחר בהפתעה והחזיק את צחוקו יודע שהפנים של מינהו יכולים להיות מלחיצים כשהוא כועס, אבל מינהו רק שלח לו מבט מאיים, "אתה ממש חצוף אתה יודע?"
"מאוד," הצעיר קרץ לו וקפץ על רגליו והתמתח, רק אז מינהו שם לב לבגדי הריצה, המכנס עד אמצע הירך ומעיל הריצה המקצועי. מינהו גלגל את עיניו, הוא רק התחיל להכיר את הצעיר ככה שלא לקח את הטון הפלרטטני ללב והמשיך בשיחת החולין, "רצת הבוקר או שזה היה רק תירוץ לבוא לכאן כדי לאכול עוגה על הבוקר?"
"ברור שרצתי, אני לא בן אדם אצלן. אלה עם כן באמת אין לי כוח לצאת מהבית בגלל סיבות אישיות."
"כן, רק שאתה גם צריך ללמוד לנוח קצת עם כל העבודה שאתה עושה," אמר צ'אן וסידר את הכסף בקופה. מינהו התחיל לשטוף את מכונת הקפה כשג'יסאנג יצא מהדלפק ונשען עליו מהצד השני.
"אל תדאג לי יותר מדי היונג."
אבל ג'יסאנג ידע שצ'אן דואג לו, הוא תמיד דואג לו. מההתחלה כשרק הכירו כשג'יסאנג נהיה לקוח קבוע שלו והם התקרבו צ'אן למד על הצעיר ממנו הרבה מאוד ועל החיים שלו, הוא הכיר את ההרגשה הטובה של לסיים לעשות דברים, להשלים אותם ותמיד להיות שמח שיש עבודה נוספת כדי לקבל עליה מילים טובות ומחמאות. הוא הכיר את העבודה שלא נגמרת ומסיחה את הדעת מהבעיות האמיתיות של החיים, והוא איחל לג'יסאנג ללמוד להיות שמח גם בלי העבודה המוגזמת. כי המנוחה הייתה דבר חשוב מאוד.
YOU ARE READING
Keep Running | Minsung (HEB)
Fanficג'יסאנג הוא סטודנט לשפות באוניברסיטה ועבד בתרגום סרים וכתבות, לא רק זה שהוא גם אוהב לרוץ כתחביב. לי מינהו, הוא עובד בבית קפה פופולארי למרות שהוא מגיע ממשפחה עשירה ומצליחה מאוד. סון צ'איונג, היא סטודנטית לאומנות ובנבחרת הכדורעף של האוניברסיטה בזמן...
