ללכת לישון לא היה קל, לא כשהראש שלך מלא במחשבות וחששות על כל דבר שיכול לקרות, וג'יסאנג התחיל לתהות עם הוא באמת עושה עבודה טובה, עם הוא באמת יצליח, מה יקרה עם דברים יקראו. הוא בהה בתקרה, השעה הייתה כבר שלוש לפנות בוקר כשהתשישות התחילה להשתלט עליו אבל איך שהוא המוח שלו עדיין החזיק אותו ער.
ולכן ג'יסאנג עשה את הדבר היחיד שבאמת עזר לו במצבים כאלה, הוא פתח את הטלפון שלו ונכנס ליוטיוב, "החיה הכי מהירה בעולם, הצ'יטה-"
_
כשהתעורר בבוקר השעה הייתה תשע, תשע בבוקר, אבל הוא יכול להאשים רק את עצמו בזה שהלך לישון בחמש בבוקר בגלל הצפייה ביוטיוב, אבל לפחות הוא הצליח להירדם בעזרת וזה העלה חיוך על פניו כשיצא ממיטתו והלך לשירותים כדי להתחיל את הבוקר עם מקלחת.
צ'איונג השאירה לו פתק על השולחן שהיא הולכת עם דאיון כדי לקנות עציצים חדשים וכתבה לו לכתוב לה יותר מאוחר כשהוא מחליט להתעורר כי היא לא רגילה לראות שהוא ישן בשעה כזאת ועל עם הוא צריך משהו.
הוא כתב לה שהוא ער ושהכל בסדר לפני שהתלבש ויצא לקנות לעצמו קפה, ללכת בשעה כזאת בתחילתו של סוף שבוע היה חדש לו אבל מרענן, ג'יסאנג הוציא את האוזניות מכיסי הסווטשרט והכניס אותן לאוזניו מקשיב קצת למוסיקה בזמן שהוא נהנה מעצמו בדרך לבית הקפה הקרוב של אזור הבניינים שלו.
הוא יותר אהב את בית הקפה מעבר לגשר אבל בגלל שהיה לו המשך יום מתוכנן הוא העדיף להישאר בקמפוס. מבעד לחלון הראווה ראה הגבר הצעיר את חברו שלא ראה הרבה זמן, הוואנג היונג'ין מגיש קפה לסטודנטים שעושים לו עיניים.
הוא פתח את דלת הכניסה והוריד את האוזניות מתקרב לדלפק, "עדיין מסובב לאנשים את הראש אני רואה," אמר ג'יסאנג נשען על הדלפק בזמן שתור הסטודנטים מסתכל עליו כאילו הוא עומד לקבל פריווילגיה.
"איפה היית כל הזמן הזה?" שאל הגבוה.
"עבדתי, למדתי, עבדתי עוד קצת ויצאתי לרוץ," ענה בקצרה.
"ואפילו לא היה לך זמן לבוא להגיד לי שלום או תרגיש טוב?"
"שלחתי את פליקס, וחוץ מזה יש לך כאן תור ארוך, תחזור לעבודה."
היונג'ין הניע בראשו וחזר לעבודתו לפני שבאמת היה לו זמן לדבר עם חברו הטוב כשהתחיל להזמין את הקפה הרגיל שלו שהיונג'ין הכיר בעל פה.
"אז מה שלומך בימים אלה?" שאל ג'יסאנג אחרי שהתיישבו על יד שולחן כשהיונג'ין עדיין עם הסינר שלו אבל לוקח הפסקה קצרה אחרי הבוקר העמוס.
"יותר טוב, החום ירד לגמרי ואין לי כאבי ראש ככה שכבר הייתי אתמול בשיעור, אבל באמת נעלבתי שלא באת."
"מצטער על זה, הייתי אומר ששלחתי את פליקס אבל כנראה זה לא עוזר. לפחות אתה בסדר עכשיו."
"כן," היונג'ין חייך אליו, "תוכניות לסוף שבוע? אני די בטוח שסונגמין נשאר בא להישאר אצלי קצת."
YOU ARE READING
Keep Running | Minsung (HEB)
Fanfictionג'יסאנג הוא סטודנט לשפות באוניברסיטה ועבד בתרגום סרים וכתבות, לא רק זה שהוא גם אוהב לרוץ כתחביב. לי מינהו, הוא עובד בבית קפה פופולארי למרות שהוא מגיע ממשפחה עשירה ומצליחה מאוד. סון צ'איונג, היא סטודנטית לאומנות ובנבחרת הכדורעף של האוניברסיטה בזמן...
