אחרי ארבע שעות שינה ג'יסאנג התיישב במיטתו והסתכל על השעה, חמש בבוקר, לא שעה אידיאלית כל כך אבל זה מה שיש עם הוא רוצה להספיק לרוץ בבוקר ולקחת את הזמן שלו עד שיצטרך לצאת מהבית ולעזור לצ'איון עם הדברים שלה.
לא רק זה שהוא היה בלחץ לגבי השיחה עם הפרופסור שלו שלא נתן לו לישון במנוחה והראש שלו שלא הפסיק לחשוב על המילים שהוציא מפיו באותם צהריים ביום הקודם כועס על עצמו שלפעמים המילים פשוט עפות מפיו בלי לתכנן, בלי לחשב.
'הוא בטח חושב שאני מוזר,' חשב לעצמו והתיישב פורע את שיערו ומחש את המשקיים על השידה, אחרי שיכל לראות כמו שצריך קם על רגליו ולך לפתח את הוילון, עדיין היה חשוך בחוץ כשהתארגן לריצת הבוקר.
היה מאוד קר בחוץ כשיצא עם מעיל הריצה שלה ולמרות זאת היו לו מכנסיים קצרות וגרביים ארוכות מספיק, לא היה איכפת לו איך הוא נראה, לא היו הרבה שרצו בשעה כזאת, לא בקמפוס לפחות וככה גם יכל לרוץ בלי אוזניות ולנקות את הראש.
אחרי שיצא מהבניין כיוון את שעונו והתחיל לרוץ לכיוון היציאה מהקמפוס כדי לרוץ על שביל ההליכה של הגשר הגדול, הרוח העיפה את שיערו אחורה ולמזלו לא שם את המשקפיים שגם הן היו עפות, הרוח לא נתנה לו לרוץ בשקט אלה גם דחפה אותו אחורה ככה שהיה צריך לרוץ יותר מהר בשביל התנופה קדימה, זה עייף אותו אבל נתן לו גם אתגר להמשיך.
באותה ריצה הוא לא הזיע ר תעייף, האוויר היה יבש מספיק וקר מספיק בשביל שהגוף ינסה לשמור מים במקום להוציא אותם, הוא רצה להתחמם יותר ולשמר אנרגיה לדרך חזרה. הגבר הצעיר עצר בפארק הקרוב אחרי הגשר כדי לשתות קצת מים לפני הדרך חזרה שהייתה קצת יותר פשוטה, ואחרי שנכנס לקמפוס האט את הריצה והתחיל לעשות מתיחות לפני שעלה לדירה כדי להתארגן להיום ולהתחיל אותו ברגל טובה.
צ'איון ישבה על יד השולחן עם כוס קפה ועם המשקפיים שלה, שיערה היה אסוף עם קליפס שחור גדול ולבשה חולצה ארוכה ואוברול, היא חייכה אליו כשנכנס, "איך היה?"
"קר," ענה בקצרה, "מקלחת טובה יהיה ממש טוב עכשיו," אמר והוריד את המעיל מעליו. ג'יסאנג מיהר להתקלח וקיבל כוס קפה ביציאה.
הוא לבש ג'ינס כחול בהיר וסוודר גדול, את המשקפיים הוא השאיר על אפו והתיישב על יד השולחן, "צריך לעשות כביסה," אמרה צ'איון.
"שמתי לב, אני אעשה את זה אחר הצהריים כשיהיה לי זמן."
"אז רק שתדע שאחזור מאוחר אני מתחילה עם התכנונים לפרויקט."
"אין בעיה, אני אשאל את פליקס עם הוא רוצה להצטרף אלי."
"לכביסה? חשבתי שאריק אחראי על זה מבניהם בגלל שהוא הרבה יותר מסודר."
"לא יזיק לו לקבל קצת ניסיון כדי להיות חבר טוב יותר," ג'יסאנג חייך אליה והניח את הספל, הוא הביא את התיק שלו מהחדר ושם בו את המחשב שלו, מחברת וקלמר, הארנק כבר היה שם ותג הסטודנט.
YOU ARE READING
Keep Running | Minsung (HEB)
Fanfictionג'יסאנג הוא סטודנט לשפות באוניברסיטה ועבד בתרגום סרים וכתבות, לא רק זה שהוא גם אוהב לרוץ כתחביב. לי מינהו, הוא עובד בבית קפה פופולארי למרות שהוא מגיע ממשפחה עשירה ומצליחה מאוד. סון צ'איונג, היא סטודנטית לאומנות ובנבחרת הכדורעף של האוניברסיטה בזמן...
