בתקופות קשות של הרבה מבחנים לכל הסטודנטים הנמצאים בעבודה או התמחות כל שהיא נתנו חופש, חודש וחצי שלמים עד חגי החורף של לשבת במעונות, בספרייה, בחוץ, במקומות להעביר בהם את המזן כדי ללמוד בשביל לעבור את התקופה.
וכל סטודנט היה גם בחודש שעבר שלא היה עמוס כל כך כמו אותו החודש בו הסטודנטים היו קצת יותר גמישים, אבל עם סיום הסמסטר וקבלת התעודות למסיימי סמסטר החורף הייתה עבודה קשה מאוד וכך גם לסטודנטים מהשנים השונות שהנחיתו עליהם את העומס, הלימודים והעבודה הקשה בשביל לעבור את המקצועות שלהם.
וכך גם ג'יסאנג, הוא קיבל מהבוס ששלו הפסקה מהפרויקטים החדשים של החודש והחודש לאחר מכן כדי שיוכל להשקיע בלימודים, את הריצה הוא ניסה להעביר לפעם בשבוע למרות שלא מצא את עצמו יוצא מהבית כל כך מוקדם אחרי שעות של לימודים ואפילו לילות שלמים של רק לסיים מטלות ולעבור על חומר שוב ושוב, לתרגל ולקורא.
הגבר הבלונדיני היה לבוש כולו בשחור, ג'ינס שחור, סווטשרט אובר סייז שחור, מגפיים שחורות, משקפיים דקות על גשר אפו, תיק צד על כתפו ואוזניות אדומות שישבו מסביב לצווארו כשהלך בקמפוס. למרות שעם היו הולכים על ידו היו יכולים לראות את הציפורניים הצבעוניות שלו והראו טיפה קטנה של חיים.
"זה מרגיש כמו התיכון בהתחלה," צ'איונג הלכה לצידו עם תיק הציור שלה, היא לבשה מעיל ארוך מעל סרבל, שיערה היה אסוף לשתי צמות שנפלו על כתפיה והמשקפיים שלה ישבו על אפה גם כן. הם היו נראים כמו ילדה בת ארבע וילד בגיל ההתבגרות שלא אוהב את החיים.
"אני צריך קפה," התלונן ג'יסאנג מוריד את ראשו וסוגר את עיניו שהיה רעיון ממש רע בזמן שהלך.
"כבר דיברנו על זה שאתה צריך פחות קפה ויותר שינה. הרסנו שנינו את זמני השינה שלנו השבוע אז בלי קפה," היא הרימה עליו את אצבעה כשפנו בשביל לכיוון הבניינים של הפקולטה לשפות אותה צ'איונג הייתה צריכה לעבור כדי להגיע לבניין שלה בלי לקפוא מקור על הדרך הארוכה.
"משקה אנרגיה?"
היא הנידה בראשה.
ג'יסאנג נאנח, "אני לא אשרוד בלי קפאין צ'ה, מספיק אני לא מסיים את העבודה שלי בזמן, פעם ראשונה הסמסטר, אני צריך עוד כמה שעות."
צ'איונג יכלה לריב איתו על זה יום שלם, אבל הבינה לליבו לכן הציעה, "אוקיי, אבל מחר אתה הולך לישון מוקדם, אין שיעורים כי זה יום לפני מבחן, אז בלי אפילו לגעת בחומר לפני השעה עשר בבוקר וסוגרים הכל לפני כן בשמונה! מובן?" קולה היה מאיים יחסים למישהי קטנה עם שיער צבעוני. היא צבעה לוורוד בשבוע הקודם וחיכתה שהוא יחזור לבלונדיני לעומת ג'יסאנג שחשב על לחזור לצבע שחור או אפילו גוונים כל שהם, אבל לקראת החגים.
"דיל," השניים לחצו ידיים.
ג'יסאנג פתח את הדלת לאודיטוריום והתחיל לרדת במדרגות לכיוון המושב הרגיל שלו, בכיסאות על יד הוא ראה את פליקס שהיה עם שיער אפור ואריק עם השיער החום שלו והמשקפיים על אפו, הם דיברו ביניהם עד שהתיישב על יד חברו האוסטרלי שהסתובב אליו.
YOU ARE READING
Keep Running | Minsung (HEB)
Fanfictionג'יסאנג הוא סטודנט לשפות באוניברסיטה ועבד בתרגום סרים וכתבות, לא רק זה שהוא גם אוהב לרוץ כתחביב. לי מינהו, הוא עובד בבית קפה פופולארי למרות שהוא מגיע ממשפחה עשירה ומצליחה מאוד. סון צ'איונג, היא סטודנטית לאומנות ובנבחרת הכדורעף של האוניברסיטה בזמן...
