תחילת שנה, חגיגות השנה החדשה
כבר שבוע לפני הראשון לינואר, כל בית הספר התמלא בפליירים שבישרו על מסיבה מטורפת לקראת השנה האזרחית החדשה. את יא סיימתי בהצלחה, וקאי הצליח לעבור את המבחנים בציון עובר בלבד. זה כבר היה יותר טוב ממה שהיה קודם לכן. כשהתחלנו את כיתה יב, הוא לא היסס לרגע ובחר לשבת לידי. שמחתי מהחלטה שלו כי הדבר שהכי לא רציתי שיקרה שזה שהוא יתרחק ממני, עכשיו כשהמחנכת אמרה לו שאין צורך יותר שהוא ילמד איתי, מאחר והוא הצליח לעבור את מבחני סוף השנה, גם אם זה בציון עובר בלבד. הוא לא הקשיב לה ובחר להמשיך ללמוד איתי ולשבת לידי בכיתה. מחודש לחודש שעברנו ביחד רק התקרבנו יותר ויותר. לא נכנסו למערכת יחסים רומנטית למרות שהייתי רוצה, וניסיתי להסתיר את הרגשות שלי כלפיו כל כך מהפחד שהוא יגלה וזה יהרוס את החברות בינינו. לפעמים הוא נתן לי תחושה כאילו הןא מרגיש בדיוק כמוני, אך כל פעם כשהיה משהו כזה, הוא עצר את עצמו מלחצות את הגבול הזה. במיוחד בשבוע האחרון. משהו השתנה בינינו. יכולתי לראות לו בעיניים שאני יותר מסתם ידידה. הוא פשוט לא העז לעשות את הצד וגם אני לא. זה גרם לי מדי פעם לערער בעצמי ולחשוב אולי אני טועה פה. קאי בשבוע הזה בקושי דיבר איתי וגם כשהוא דיבר זה היה בגלל לימודים. מדי פעם הוא התחמק ממני. לא כל כך הבנתי את השינוי במצבי הרוח שלו ותהיתי מה גורם לכך.
היום בערב בדיוק בשעה שתיים עשרה בלילה תיכנס השנה האזרחית החדשה. השכבה שלי מתכננת מסיבה לכבוד כך, כאן באולם הספורט של בית הספר, בלי מורים כמובן. הבנתי שהמארגנים- חברים של קאי- מתכננים להביא אלכוהול והרבה. למרות האיסור של צוות המורים שהדגיש כי אלכוהול לא נכנס. טיילור, חברו של קאי, שמע ממנו כי אני יודעת לשיר. לכן הוא ביקש ממני לשיר שיר שאלין- הבחורה שכרגע שונאת אותי עד עמקי נשמתה שרוצה את קאי- ביקשה שישירו- לשיר היא לא יודעת. אחרי מחשבה הסכמתי. ידעתי שקאי אוהב לשמוע אותי שרה, רציתי שישמע אותי.
לכבוד כך סיימנו את הלימודים היום מוקדם מהרגיל. השעה הייתה שש בערב וישבתי בחדרי, מסתכלת על כמה שמלות לכבוד הערב. בהתחלה לא רציתי ללכת, אך חברתי הטובה קים, שכנעה אותי שכן כדאי. קים היא בחורה מופנמת ושקטה כמוני כלפי חוץ, אך כשמכירים אותה מגלים שהיא לא כזאת שקטה. שיערה שחור ועיניה ירוקות. הכרתי אותה לעומק דווקא לא מזמן. היא תמיד הייתה בכיתתי אך מעולם לא דיברנו כל כך. אחרי שהכרתי את קאי, הוא הצליח להוציא ממני צד אחר שלא ידעתי שקיים. צד טיפה מופרע, צד שטיפה אבל טיפה אהבתי. לפני כחודש וחצי קאי החליט יום אחד לשגע אותי. הוא לא הפסיק להציק לי בהפסקה. אז רדפתי אחריו. אני עדיין זוכרת את זה. הוא ברח כל הדרך עד למגרש ואני רצתי אחריו בצעקות שאני אהרוג אותו ברגע שאתפוס אותו. כשהגענו למגרש הוא כמובן חיכה לי. לא עמדתי בקצב שלו, הוא רץ כל כך מהר. כשהגעתי אליו ישר ניסיתי לדחוף אותו אבל הוא לא זז. הוא חזק בטירוף. ככה במשך כמה דקות של משחקי חתול ועכבר נפגשתי במקרה בקים. כמעט הייתי נופלת על הדשא אם קאי לא היה תופס אותי באותו רגע. נתקעתי בה בטעות, דבר שגרם לי לאבד שיווי משקל. היא הייתה בהלם. היא לא ציפתה לפגוש אותי ובטח שלא את קאי. היא הייתה נראת קצת עצובה, אפילו נראה שבכתה. לא יכולתי משום מה להישאר אדישה וניסיתי לפתח איתה שיחה. את קאי כמובן העפתי כי בכל זאת, שיחת בנות. הוא התעצבן על כך ומשום מה זה העלה חיוך קטן על פניה העצובות של קים. כך התחלנו לדבר ולהכיר אחת את השניה ובסופו של דבר נהינו חברות טובות.

YOU ARE READING
זיכרון ילדות
Romanceליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה ע...