זיכרון ילדות

פרק 34

"את הולכת למסיבה?" קייטי שאלה אותי בזמן החליפה לבגד ים ביקיני בצבע אדום. יש היום מסיבת בריכה לכבוד היום האחרון לטיול, רגע לפני שחוזרים לשגרה. "כנראה.." מלמלתי בעודי מסתמסת עם קאי. אני מחכה שהוא יענה לי לגבי המסיבה אם הוא מגיע או לא. "טוב, בכל מקרה אם תרצי כולנו שם." היא השיבה בעודה משתחלת לתוך שמלת חוף ארוכה. היא בדקה את עצמה כמה רגעים מול המראה ויצאה מהביתן. "תענה כבר.." מלמלתי לעצמי לאחר שקאי עוד לא ענה להודעה שלי. התהפכתי במיטה כמה דקות עד שהשיב לי בשעה טובה. בשנייה שהוא שלח 'כן', התקשרתי אליו בציפייה.
"אמרתי שאני בא." הוא זרק דרך הקו. גיחכתי לעצמי כשאני נזכרת בארועים שלנו אתמול.
"לבוא אלייך?" הוא הוסיף ושאל, מוציא אותי מן המחשבות ששקעתי בהן.
"לא הכל טוב. אני אפגוש אותך שם." השבתי ומהר פתחתי את המזוודה בשביל להוציא משם את בגד הים שקים הביאה לי במיוחד. בגד ים כחול, ביקיני, שהדגיש את העיניים הכחולות שלי.

מסיבת הבריכה הזו הייתה מן חותמת לסיום הטיול. בסופו של דבר לא ניצחנו בתחרות. אתמול ג'יימס התקשר לקאי וביקש שיגיע אליו, ושניהם נעלמו להרבה זמן בגלל שיחות עבודה חשובות. בזמן הזה חזרתי אל הפעילויות והמשכנו להתחרות בלי קאי וג'יימס. אך למרבה הצער לא באמת היה לנו סיכוי בלעדיהם, במיוחד בתחרויות של כוח פיזי. הם לא חזרו ובסופו של דבר הפסדנו. כרטיס זוגי כבר לא יהיה. אבל זה לא הדאיג אותי, ידעתי שאם קאי ירצה הוא ישיג לנו אחד כזה בלי בעיה. אחרי המסיבה הזו חוזרים חזרה הביתה. שמחתי סוף סוף לחזור אל המיטה החמה שלי.

לבשתי מעליי מכנס לבן קצרצר וחולצה מכופתרת כחולה, שהכנסתי חלק ממנה מקדימה לתוך המכנס. השתחלתי לתוך כפכפים ויצאתי מהביתן, כשאני נועלת אותו ודוחפת את המפתחות לתוך כיס מכנסיי. התקדמתי לכיוון הבריכה הגדולה שהייתה עמוסה באנשים ובמוזיקה מקפיצה. דוכני אוכל ושתייה התפרסו על הדשא הרחב. חיפשתי בעיניי את קאי שסימס לי שהוא בדרך לכאן. התחלתי להסתובב סביב עצמי במטרה למצוא את קאי אך ללא הצלחה.
איפה הוא לעזאזל.
ידיים תפסו במותניי, גורמות לי לקפץ בבהלה. קאי נעמד מולי ונתתי לו מכה קטנה על כך שכמעט הוריד לי כמה שנים מחיי. הוא לבש חולצה קצרה לבנה, שנצמדה לגופו ומכנס בגד ים שחור קצר. רגליו השריריות נחשפו מולי ואלוהים הוא היה פשוט אליל.

"אני יודע שאני נראה מדהים, את לא צריכה להגיד לי." הוא אמר בקריצה, שהרעידה את עולמי. ידיו החזיקו במותניי בחוזקה, מתעלם מכל עובד שעבר לידנו. לא עניין אותו מה חושבים עלינו כרגע. "מי אמר? ראיתי יותר יפים." השבתי בכוונה להתגרות בו. כמובן שזה היה שקר, אף גבר לא השתווה אליו. קאי הרים גבה וחייך חיוך ממזרי. "ראית יותר יפים.." הוא מלמל וליקק את שפתיו בצורה מושכת שגרמה לי להתחיל לאבד את העשתונות. "זה כתוב על המצח שלך שאת משקרת." הוא הוסיף באגביות ונשכתי את שפתיי. ברור ששיקרתי. "אני לא, אני יכולה להגיד לך גם שמות." המשכתי לשקר בידיעה שזה כנראה יגמר לא טוב. אבל התחלתי להנות, אז למה לא? "את בכוונה עושה עכשיו?" הוא לחש קרוב אל אוזני, מעביר בי צמרמורת בכל גופי. "מה פתאום.." מלמלתי בחיוך. הוא נדלק. יכולתי לראות זאת בעיניו. נשכתי את שפתיי, הפעם בכוונה, יודעת שהוא שונא שאני עושה את זה. זה הדליק אותו עוד יותר, ואהבתי את זה. "את הולכת לשלם על זה." קאי חטף מידיי את הטלפון שלי והמפתחות, שהיו בכיס מכנסיי ונעלם באופק. לא הבנתי לאן הוא הלך, אז המשכתי לחכות לו. אותו מקום בציפייה שיחזור.
לאחר מספר דקות הוא חזר אליי בריצה. "לאן הלכת עם הדברים שלי?" שאלתי בסקרנות. קאי לא השיב ורק משך בכתפיו. "יש לך בגד ים מתחת?" הוא שאל לפתע, גורם לי לכווץ את גבותיי בחשד. "כן, למה?" מה הוא מתכנן לעזאזל? קאי חייך לעצמו חיוך ערמומי, והחל לדחוף אותי עם גופו, כשאני הולכת אחורנית. לא ראיתי לאן הלכתי, רק הסתכלתי על עיניו ששגעו אותי לגמרי. ידיו החלו לעלות לכיוון חולצתי. עיניי תיזזו מפניו ואל ידיו, ובחזרה. "מה... אתה-"
"חכי..." הוא קטע את דבריי בעודו מתחיל לפתוח את כפתורי חולצתי. הוא ממשיך לפתוח כפתור אחר כפתור, חושף בפניי עיניו הרעבות את חלק העליון של הביקיני שלי. הסמקתי בטירוף עם כל מעד שהוא עשה לקראתי, וכל כפתור שפתח. הוא עדיין גורם לי ללכת אחורה, לא בהכרח מבינה לאן.
הוא שלף את החולצה שלי החוצה מן המכנס והביט בחזה שלי כשהוא ממשיך לחייך את החיוך הערמומי שלו. נשפתי החוצה אוויר והבטתי לצדדים למקרה שמישהו צופה בנו. למזלי, אף אחד לא הסתכל לכיוון שלנו. לא הצלחתי לנשום באופן סדיר כשידיו החלו לרדת לכיוון מכנסיי. תפסתי בידיו, מייצבת את עצמי כשהוא החל לפתוח את כפתור מכנסיי.
פאק, פאק, פאק. הוא לא עושה את זה עכשיו. ועוד כאן, מול כולם? אלוהים תציל אותי.
קאי פתח את הרוכסן והוריד את מכנסיי על הקרקע. הוא גרם לי להמשיך ללכת אחורה, כשאני משחררת את רגליי מתוך המכנס שנפל. הפכתי לעגבנייה עם כל צעד שעשה, ופלטתי אוויר החוצה בכבדות.
רטיבות הורגשה תחת רגליי שהוא הסיר ממני את החולצה שעוד נשארה על גופי, משאיר אותי רק בביקיני. "אמרתי לך שתשלמי על זה."

באותה שנייה הוא דחף אותי אחורה, ופלטתי צווחה כשגבי פגש במי הבריכה הקרים.

התאפסתי על עצמי ושלפתי את עצמי מתוך המים, כשאני נשענת על קורת הבריכה, מתנשפת בחוזקה. קאי התכופף כשהוא מתפקע מצחוק. הסתכלתי עליו בחוסר אמונה, לא מאמינה שהוא עשה את זה עכשיו. "אתה לא שפוי.." מלמלתי כשליבי דוהר בחוזקה. הוא לא הפסיק לצחוק. בחיים לא ראיתי אותו צוחק ככה. הוא בקושי נשם כמו שצריך מבעד לצחוקו. הוא עמד קרוב אליי, כך שניסיתי לנצל זאת בכדי להחזיר לו. תפסתי בחולצתו ונסיתי למשוך אותו לתוך הבריכה, אך הוא היה כל כך יציב שלא הצלחתי להזיז אותו בכלל. "לא תצליחי בחיים." הוא אמר ודחף את גופי שוב פעם לתוך הבריכה. הוצאתי את ראשי שוב החוצה והחזקתי בשנית את הקורה בחוזקה. "אתה תשלם על זה.." מלמלתי בזעם, שהחל להיעלם רק מהחיוך הגדול שחייל עבורי. חיוך ממזרי שהצית בי דברים שלא ידעתי שקיימים בי. הוא נעמד על רגליו ופשט מראשו את החולצה. פאקינג שיט. הוא היה אלוהי. הבטן החטובה שלו, הפאקינג הקוביות המשורטטות, הוא היה אלוהי. הוא כל כך אלוהי. שאלוהים יעזור לי. לא יכולתי לנתק את מבטי מהגוף המטורף שלו. כל כך פאקינג חם לי.

קאי התקרב לשפת הבריכה וקפץ קפיצת ראש, חדה וחלקה היישר לתוך המים. הוא התרומם החוצה והעביר את ידיו בשיערו, מושך אותו לאחור. הלב שלי לא עמד בזה יותר, רגליי רעדו עם כל צעד שלו כלפיי. קאי כלא אותי בין ידיו כשהוא מצמיד אותי לקורת הבריכה. לא תפקדתי כמו שצריך עכשיו. "יכולים לראות אותך.. מה אתה עושה..?" בקושי הצלחתי להוציא את המשפט הזה מפי. בערתי מאש חיה שאיימה לשרוף אותי חיה. "לא אכפת לי." הוא השיב במשיכת כתפיים. מבטו ירד לכיוון החזה שלי שהוסתר בביקיני משולש כחול. תפסתי בזרועותיו בחוזקה והתחלתי להתנשם בכבדות, כשעיניו לא הפסיקו לשרוף את גופי. "תחזרי בך." הוא דרש וכיווצתי את עיניי בבלבול. "מה?"

"ממוקדם. אמרת שראית יפים יותר ממני." התחלתי לצחוק מהעובדה שהוא עוד תקוע על זה. ידעתי שזה שיגע אותו. זה הצחיק אותי. "אני לא מאמינה שאתה עוד חושב על זה. אני חוזרת בי, אתה הכי יפה שראיתי." ליפפתי את ידיי סביב צווארו. למה הוא כל כך מושלם, אלוהים. הוא הצמיד את שפתיו אל צווארי, מתחיל להשחיל נשיקות זעירות לאורך הצוואר. הוא החל לעלות לכיוון הלסת, משם אל הלחי, משם מתקרב אל שפתיי. פלטתי אנחה. רציתי שינשק אותי כבר. נשיקה אמיתית. הוא רפרף את שפתיו קרוב לשפתיי והתחלתי לאבד את העשתונות.

"אני מפריע?" קאי התנתק ממני והביט מבט שיכל להרוג את ג'יימס, כשהוא התיישב על שפת הבריכה ורגליו בתוך המים. "ברור שאתה מפריע." קאי סינן תחת אפו בגלגול עיניים. "כן ג'יימס?" שאלתי בעודי מוציאה לו לשון, מקבלת את אותה תגובה חזרה. "ממש נטשת אותי מאז שהגענו לפה." הוא אמר בציניות כשהוא נכנס לתוך הבריכה, גורר צחוק מהפנט מפיו של קאי. הוא נשען על הקורה עם גבו מביט בנו בחיוך, שהפעם נתן לי תחושה אחרת מבדרך כלל. "אני לא רוצה אחיינים לפני חתונה." הוא זרק לאוויר לפתע. התחלתי להשתעל בהלם מהאמירה הלא צפויה, בעוד שגיימס קרץ לכיוון קאי, כשהוא נעלם תחת המים. קאי שחרר את גופי והחל לרדוף בשחייה אחר ג'יימס. הם התחילו להתרוצץ בבריכה כמו חתול ועכבר.

אני רק עמדתי בתוך הבריכה, בקושי נושמת, כשאני חושבת על ילדים וחתונה.