זיכרון ילדות

פרק 61

התעוררתי לכאב ראש רציני שתקף אותי. פקחתי את עיניי באיטיות והתרוממתי קצת עם פלג גופי העליון כלפי מעלה. קלטתי שאני שוכבת על בטנו של קאי, בין רגליו ושנינו שוכבים על הספה הגדולה שבמרכז הוילה. הוילה הייתה כל כך מבולגנת. כל הבירות ששתינו אתמול, היו פרוסות בכל פינה. על השולחן, על הרצפה ואפילו בגינה הגדולה של הוילה. ג'יימס נזרק על הרצפה וקים נזרקה על הכורסה הלבנה שהייתה לצידו. שאר הבנות עזבו מוקדם לפנות בוקר, כך שנשארנו רק ארבעתנו עכשיו בוילה.
הנחתי את ראשי על חזהו של קאי ושפשפתי את עיניי. כאב לי כל כך הראש, שלא יכולתי להזיז את גופי וללכת לשתות מים. קאי החל לזוז תחתיי ולאט לאט פקח את עיניו. "בוקר.." מלמלתי אליו כאשר הוא הרים את ראשו לכיווני. הוא תפס בשיערי ונישק את קודקוד ראשי, כשהוא מניח לאחר מכן את ראשו על הכרית חזרה. עדיין לבשתי את הביקיני שלי, כשמעליו רק חולצה. החולצה של קאי. קאי שכב מתחתי במכנסי בגד ים ללא חולצה. הגוף המשגע שלו נגלה לפניי ולא יכולתי לחשוב כמו שצריך, כשפניי דבוקות אל החזה החטוב שלו.
ג'יימס החל להתעורר באיטיות, מעיר את קים מיד לאחר מכן. הוא נעמד על רגליו והתקדם לכיוונינו. "קאי, קום." הוא ניער את גופו העייף של קאי ועזר לי להתרומם על רגליי. תפסתי בראשי בכאב. אני חייבת כדור. "אנחנו צריכים לפנות את הוילה עוד מעט," קים אמרה בעודה מפהקת מעייפות. התיישבתי על הספה והחזקתי בראשי. הוא כאב, לעזאזל. "צריך לפחות להתחיל לנקות." קים הוסיפה והתחילה להרים את הבריות שהיו זרוקות על הרצפה.

נשמתי עמוק ונעמדתי על רגליי. קים צודקת. הלכתי למטבח בחיפוש אחר שקית זבל גדולה. מתחת לכיור היה ארון, שאותו פתחתי, מוצאת שם גליל עצום של שקיות זבל. הוצאתי שתי שקיות, אחת זרקתי לידו של ג'יימס והשנייה פתחתי בשביל הבקבוקים שקים אספה.
ניגשתי אליה והיא הכניסה את הבקבוקים שאספה בינתיים לתוך השקית. התחלתי גם אני לזרוק בקבוקים, צלחות, כוסות וכל זבל אפשרי.
קאי בזמן בזה התעורר והחל לעזור לנקות יחד עם ג'יימס. בסופו של דבר סיימנו לנקות את כל הבלאגן שגרמנו לו בלילה הקודם. פשטתי את החולצה של קאי מגופי והבאתי לו אותה. לבשתי את החולצה שלי שהייתה זרוקה על הרצפה, בעוד שקאי לבש את שלו.
הוא לקח את השקית שהחזקתי קודם לכן, ויצא יחד עם ג'יימס מהוילה בשביל לזרוק את שקיות הזבל בפח הגדול שבחוץ.

"אולי נכין משהו לאכול?" קים שאלה אותי בעודה פותחת את המקרר. "מה תמצאי כאן?" שאלתי אותה תוך כדי שאני מתיישבת על כיסא במבטח. ויתרתי על לנסות לחפש כדור להקלת הכאבים, מאחר ולא חשבתי שמישהו יחזיק בוילה הזאת כדורים. מכל מיני סיבות. "לא יודעת," קים השיבה וסגרה את המקרר. היא החלה לגשש בארונות אך לא מצאה דבר. "עזבי אותך," אמרתי וקמתי מהכיסא. "בואי נפנה את הוילה ונלך לאכול בחוץ, אני גוועת." הוספתי בדיוק כשקאי וג'יימס נכנסו לתוך המטבח. "הולכים לאכול בחוץ." לא חיכיתי לתגובה של אף אחד וקבעתי נחרצות. בסופו של דבר כולם נאלצו להסכים איתי, כך שקים דיברה עם האחרי של הוילה, שביקש להשאיר לו את המפתחות מתחת לשטיח בכניסה.
לבשתי את המכנסיים הקצרים שלי- עדיין עם הבגד ים, מאחר ולא חשבנו עד הסוף ולא טרחנו להביא בגדים להחלפה. לקחתי את השקית שהבאתי איתי ואת הטלפון שלי, מחכה לשאר שיסיימו להתארגן. "המונית למטה. בואו," ג'יימס הודיע לאחר שנהג המונית התקשר אליו. תהיתי מתי הוא הפסיק להזמין לנו מונית, כי ממש לא שמתי לב לזה.