זיכרון ילדות

פרק 6

התעוררתי בחוסר נוחות משעון מעורר שצלצל לידי. הגב כאב לי ונראה שמשהו נתפס אצלי בגוף. המשטח מתחתיי היה קר וקשה. לא שכבתי במיטתי זה בטוח. פקחתי את עיניי בפיהוק והתמתחתי, מבינה שנרדמתי על הרצפה. הסתכלתי סביבי והבחנתי בקים שנרדמה גם היא באופן זרוק על הרצפה, כשהיא נשענת על השולחן. הסלון היה מבולגן, בקבוקי הבירה ששתינו אתמול עוד היו מונחים על השולחן ריקים לגמרי, חלק אפילו התגלגלו להם על הרצפה.
אתמול בערב כשחזרתי הביתה קים חיכתה לי עם עוף מטוגן ובירה, הנשנוש הקבוע שלנו. למרות שהסברתי לה מאתיים פעם שאני עובדת מחר ולשתות לא נראה כמו רעיון טוב, היא בכל זאת התעקשה. מצאתי את עצמי יושבת איתה בלילה, במקום לישון כמו בן אדם, שותה בירה ואוכלת עוף מטוגן.
הראש שלי כאב בנוסף להכל ונראתי כמו סופת טורנדו. הסתכלתי בטלפון לראות מה השעה. לא זכרתי אפילו למתי שמתי שעון מעורר. 7:00. נאנחתי והתרוממתי לאט זורקת את עצמי ישירות למקלחת. לפני שנכנסתי להתקלח צחצחתי שיניים. כשסיימתי, פתחתי את זרם המים שזרמו על גופי באופן מרגיע. חפפתי את ראשי והסתבנתי בסבון הגוף הקבוע שלי. נשענתי על הקיר ומחשבות רצו במוחי. הסבון הזה מזכיר לי כל כך הרבה ועדיין אני לא יכולה לוותר עליו. משום מה אני לא מסוגלת.
הוא אמר לי תמיד שזה הריח המועדף עליו. שהוא אוהב את הריח שלי כשאני יוצאת מהמקלחת. קים תמיד אמרה לי להחליף את הסבון. כי להיזכר בו ככה לא עושה לי טוב. אבל לא יכולתי. למדתי פשוט עם הזמן לחיות עם זה. הייתה לי תקווה קטנה בלב שיום אחד הוא יריח אותי ויזכר. כמובן שאני חיה באיזשהו סרט שזה יקרה, אבל רק בגלל התקווה הקטנה הזו אני לא מעזה להחליף. חוץ מזה אני גם אוהבת מאוד את הריח שלו.

"ליילה!" דפיקות חזקות על הדלת גרמו לי לקפוץ בבהלה. "צאי כבר! יש לי פיפי!" קים צעקה לי דרך הדלת. קים שתתה אתמול הרבה יותר ממני ולא יכולתי שלא לצחוק מלדמיין את המראה שלה עכשיו. "אני יוצאת!" צעקתי לה. סיימתי להתקלח, סגרתי את הברז והתנגבתי במגבת הגדולה שלי. ליפפתי אותה סביב גופי ועם מגבת קטנה נוספת, ייבשתי את שיערי. "נו!" קים המשיכה לדפוק, מה שהעלה לי חיוך. פתחתי את הדלת ויצאתי ככה עם המגבת, נותנת לה להיכנס בשביל השירותים. הדירה שלי לא כזו גדולה ולכן השירותים ביחד עם המקלחת. ניגשתי אל חדרי בעודי מייבשת את השיער ופתחתי את הארון. הוצאתי בגדים נוחים- גינס כחול וחולצת טריקו שחורה. אם הולך להיות לי יום עמוס, אני מעדיפה לפחות להרגיש בנוח ולא לסבול. הוצאתי מהגירה התחתונה חזיה ותחתונים, וסגרתי את דלת חדרי לאחר מכן.

סיימתי להתנגב לגמרי והתלבשתי. ניגשתי אל המראה והתחלתי לסקר את שיערי, לאחר שהוצאתי את המסרק והשידה ליד. "ליילה," קים פתחה את דלת חדרי והתפוצצתי מצחוק מהמראה הפרוע שלה. "אני הולכת הביתה, להתארגן כי יש לי פגישה עם לקוחה. דברי איתי כשיש לך זמן." היא אמרה בעודה מסדרת קצת את שיערה. "אל תצחקי עליי." היא הוסיפה בחיוך. "בסדר בסדר. אני אדבר איתך יותר מאוחר." קים שלחה לי נשיקה באוויר ונעלמה מעיניי. כשסיימתי להתארגן לגמרי השעה הייתה כבר רבע לשמונה. ניגשתי לארון התרופות ולקחתי כדור לכאבי ראש. הראש שלי כאב והייתי חייבת כדור. דחפתי את הקופסה בתיקי למקרה הצורך. לקחתי את המפתחות של הרכב מהשידה ליד דלת הכניסה ויצאתי מדירתי. ירדתי לחניון, נכנסתי לרכב ונסעתי לעבודה.