זיכרון ילדות

פרק 20

בדיוק בשעה שבע בערב, הטלפון שלי צלצל ושמו של קאי התנוסס על המסך. הוא בישר לי שהוא מתחת לבניין ושארד. לקחתי איתי תיק צד קטן והכנסתי לתוכו את הטלפון שלי, בושם קטן וטישו. חשוב שיהיה. נפרדתי מקים והודתי לה על כל היום הזה, לא שוכחת להגיד לה שהיא יכולה לחזור לביתה ויצאתי מדירתי. רכבו של קאי עמד בכניסה לבניין והלב שלי דפק עם כל צעד שעשיתי לקרתו. הוא נשען על הרכב, לבוש בחליפה כחולה כהה וחולצה מכופתרת לבנה, אשר תקועה בתוך מכנסיו, והחליפה הזו ישבה על גופו והדגישה את גופו המחוטב. התקדמתי אליו בצעדים מהוססים והחזקתי את רצועת תיקי, חזק מלחץ. עיניו של קאי נחתו עליי ולא זזו עם כל צעד שעשיתי. המבט שלו היה כמו חץ לוהט שחדר את גופי ופילח אותו לחתיכות לוהטות. הוא החל להתקדם אליי מבלי לנתק את מבטו ממני. התחלתי להזיע מהלחץ ובעיקר מקאי. כל דבר בו הלחיץ אותי בטירוף, בצורה טובה. הוא רק הסתכל עליי ויכולתי להישבע, שאם הייתה לי אופציה, הייתי קופצת עליו כאן ועכשיו. השתוקקתי לגעת בו. רציתי להושיט אליו את ידיי ולגעת בכל גופו. רציתי להנחית עליו את שפתיי ולא לשחרר. רציתי כל כך אבל לא יכולתי לעשות דבר, והתסכול היה בלתי נסבל. עיניו ירדו באיטיות וננעלו על השרשרת שענדתי. השרשרת שהוא קנה לי. הלב שלי דפק בטירוף, לא ידעתי מה זה יעשה לו. עיניו לא זזו מהשרשרת והרגשתי איך מבטו שורף אותי מבפנים.

"תיכנסי לרכב," קאי לפתע דיבר, כשעיניו לא זזות מהשרשרת, בטון חלש שהרעיד את עצמותיי. בלעתי את רוקי בכבדות ונכנסתי אל הרכב, כשהלב שלי דוהר וגופי בוער מהתשוקה כלפיו. כשהתיישבתי והבחנתי בגיימס שישב במושב הנהג, ניסיתי לרסן את עצמי ואת התשוקות שלי. הובכתי מהמחשבה שגיימס עלול לקלוט דבר מהרגשות שלי אל קאי. קאי נכנס מיד אחריי והתיישב לצידי. הוא התבשם בבושם, שמאז ותמיד התבשם בו, מה שגרם לי לטרוף חושים. הבושם התשלב עם ריח גופו הטבעי באופן מושלם, וכל מה שרציתי זה להסניף אותו מכף רגל ועד ראש. באמת שקאי הוא הבן אדם הכי מושלם עלי אדמות, שיצא לי לפגוש. אף אחד לא משתווה אליו. אף אחד.
במהלך הנסיעה אף אחד לא דיבר. נראה היה שכל אחד היה צלול במחשבות שלו, וזה גרם לי לתהות על מה קאי חושב. רציתי להיכנס לראשו ולהבין מה הוא מרגיש. בעיקר רציתי לדעת אם הוא הרגיש את השרשרת הזאת. אפילו אם נוצר פלאשבק קטן, זה מספיק לי- רק רציתי לדעת. הסטתי את ראשי באיטיות כלפי קאי. הוא בהה בחלון מבלי לומר דבר. השקט שלו הלחיץ אותי מאחר ולא ידעתי אם הוא טוב או רע. רציתי כך כך להיכנס לתוך הראש שלו. למה החיים כל כך מסובכים?

"הגענו." ג'יימס הודיע כאשר נעצר מול בית מלון עצום ומפואר. רק רגע. בית מלון? מבטי בשניות זז מן קאי לכיוון בית המלון המפואר שנגלה לעיניי. "בית מלון?" מצאתי את עצמי שואלת בקול חלש ומהוסס. קאי לקח נשימה עמוקה ופתח את דלת הרכב, יוצא ממנו. "קומת הפנטהאוז," קולו של ג'יימס הסיח את דעתי מן המחשבות שלי. "מה?" שאלתי מבולבלת מאחר ולא הקשבתי באופן מלא לדבריו. "קומת הפנטהאוז במלון, שם מתקיים האירוע. המלון שייך למשפחה של קאי." ג'יימס הסביר את דבריו ופערתי את פי בהלם. הפאקינג מלון המפואר הזה שייך למשפחה שלו? כמה עוד דברים יש עליו שאני לא יודעת? "וואו.." מלמלתי תחת אפי, מושפעת מהמשיכה ליופי העצום של המלון. אם מבחוץ הוא נראה מדהים, אז אין ספק שגם מבפנים הוא וואו. יצאתי מהרכב ונעמדתי לצד קאי. ג'יימס הודיע שהוא הולך להחנות את הרכב בחניה הסמוכה. בינתיים קאי ואני התקדמנו לכניסת המלון. כמו שציפיתי, המלון היה מפואר וחדשני בתוכו. רצפת הזכוכית הייתה לבנה ומבריקה, בעוד שהקירות היו בצבעי שמנת. נראות המלון הייתה עדינה ואהבתי הכל שם. קאי הוביל אותנו אל המעליות, ולחץ על כפתור הקומה הכי גבוהה במעלית. קאי המשיך להיות בשקט כל הדרך וזה התחיל להלחיץ אותי. כשהדלתות המעלית נפתחו בקומת הפנטהאוז המרהיבה, שני שומרים עמדו בכניסה. "ברוך שובך," הם בירכו את קאי ומצמצתי את עיניי בהפתעה. "תחסכו ממני את הברכות." קאי לא מצמץ לרגע כשאמר את דבריו, תפס בידי והכניס אותי לאולם הגדול בקומה. טון קולו היה אטום ובעיניו התחוללה סערה. הוא לא רצה להיות כאן, וזה הורגש. זה גרם לי להסתקרן יותר ולרצות לדעת עוד יותר ממה שעבר עליו בשבע שנים האחרונות. ידו החזיקה בידי, וחום החל להתפשט בגופי. חייכתי חיוך קטן בעודי ממשיכה ללכת צעד מאחוריו, כשידי בידו, וזה בהחלט הרגיש כמו חלום. בדרכנו מספר אנשים שזהיתי בתור בעלי מניות בחברה, בירכו את קאי לשלום. מסתבר שהחדשות על הארוסה של קאי, התפשטו ברחבי אותם אנשים, והם פשוט בהו בי בעיניים מפחידות. לא הרגשתי כל כך בנוח תחת המבטים החוקרים שלהם, במיוחד כשלא באמת הייתי הארוסה שלו. "תתעלמי מהם." קאי לחש לתוך אוזני והעביר בי צמרמורת בכל הגוף. הוא שם לב שהרגשתי לא בנוח. הלב שלי לא עמד בתחושות שהוא העביר בי בזמן הזה. ג'יימס הצטרף אלינו לאחר כמה דקות, והרחיק מאיתנו כל אחד שרצה להתקרב במיוחד אל קאי.