זיכרון ילדות

פרק 32

כל הצוות שלי נעמד בשורה, כשקאי עומד ראשון, אני מאחוריו, ג'יימס מאחורי, קייטי מאחוריו, אדוארד מאחוריה וכך כל שאר הצוות. מולנו עמדו הצוות של ג'ייק, כשהוא עומד בראש מול קאי ושאר השחקנים שהשתתפו וחלק מעוזריהם עמדו מאחוריו. כל אחד מאיתנו תפס בחבל ומייק עמד באמצע. "כשאני אגיד שאתם יכולים להתחיל, תתחילו. לא שנייה לפני." עיניו של קאי התייבטו על ג'ייק והוא החזיק בחבל בחוזקה. הוא היה דרוך ומוכן לקראת הזינוק. "שלוש, שתיים, אחת.. תתחילו!"
תפסתי בחבל בחוזקה וייצבתי את העמידה שלי על הקרקע, לא זזה. קאי הסביר לנו בהתחלה שעלינו לייצב קודם כל את גופינו, ולא להתחיל להשתולל עם החבל. המטרה הייתה לתת לקבוצה החריבה לנסות בכל כוחה למשוך בחבל וכך לאבד את הכוחות שלה. כל הצוות שלי עמד ביציבות רבה ובוקשי זזנו כשהחזקנו בחבל בחוזקה. בינתיים ג'ייק והצוות שלו ניסו בכל הכוח למשוך בחבל. בשנייה שקאי שם לב שהם משחררים טיפה את החבל מן הכוח שהחזיקו בו, הוא ננעל עם ידיו על החבל. "עכשיו!" הוא צעק, גורם לכולנו להתחיל למשוך בתנופה חזקה אלינו את החבל. הצוות הנגדי החל לאבד שיווי משקל מאחר ומשכנו כל כל חזק את החבל, מה שגרם להם לעוף קדימה כלפינו. משכנו בחוזקה וגררנו את הצוות הנגדי מעבר לקו המפריד. ניצחנו.
"הצוות של קאי ניצח בסיבוב הזה!" ברגע שנייד הכריז על הניצחון שלנו שחררתי את החבל והתיישבתי על הקרקע, כשהלב שלי דופק מן המאמץ הרב וזיעה נוטפת על מצחי. זה היה קשה להחזיק את החבל ולא לזוז, כשהם מפעילים עלינו את כוחם בהתחלה. קאי חייך חיוך ניצחון ועזב את החבל, כשהמבט שלו לא עוזב את ג'ייק. נעמדתי על רגליי ותפסתי בידו של קאי, לפני שהוא יתנפל על ג'ייק. אם מבט יכל היה להרוג מישהו, ג'ייק כבר היה מת תחת מבטו הנוקב של קאי. משכתי אותו הצידה, רחוק מהמהומה, כששתי מחלקות אחרות נעמדו לצד החבל לקראת התחרות ביניהם. "אתה יכול להירגע?" נפניתי בידיי על פניו של קאי בשביל לגרום לרוח קרה לקרר את גופו שלהט, הן מהמאמץ שחווה והן מהנוכחות של ג'ייק מולו. "אני אהרוג אותו.." הוא סינן תחת אפו בשנאה. גלגלתי את עיניי. הם חייבים לפתור ביניהם את השנאה המיותרת הזו. הם מגזימים. "קאי, מספיק. מתי תתבגרו?" עיניו בשניות נחתו עליי, עוזבות את ג'ייק במנוחה. "אל תתחילי גם את." הוא התיישב על חומה קטנה כשאני נכנסת בין רגליו, עדיין מנסה להרגיע אותו ואת עצמי, מן הפוזיציה שבה שנינו היינו כרגע. נהיה לי הרבה יותר חם בגוף עכשיו, כשאני בין רגליו וגופו פולט כלפיי חום אדיר. עברתי מלנופף את ידיי על פניו, לנופף את ידיי על פניי. סומק התפשט על לחיי. חם לי בכל אינץ בגופי.
"ברור שאני אתחיל," פתחתי באמירה והפסקתי לנופף בידיי, כשנזכרתי להשיב לתגובה הכועסת שלו. "אני פה כדי לעזור לך, לא להיות נגדך." תפסתי בפניו ויישרתי אותם כדי שיסתכלו רק עליי, מאחר והוא לא הפסיק להסתכל על ג'ייק. עיניו התרוצצו כשהן מביטות לתוך עיניי הדואגות. הלב שלי דפק מהקרבה שיצרתי, וקיוויתי בליבי שאני לא מסריחה כרגע מהמאמץ מקודם ומעכשיו. אני מקווה שהבושם שריססתי על עצמי קודם לכן לפני שיצאתי, עדיין נוכח על בגדיי ועורי. "אני יודע. אני פשוט לא יכול לסבול אותו." נשכתי את שפתיי ולקחתי נשימה עמוקה, כשאני חייכת אליו חיוך רחב. "אתה רוצה להסביר לי מה קרה ביניכם?" שאלתי בלחישה כשאני מלטפת את פניו היפות. הן היו הדבר הכי יפה שראיתי, משורטטות בצורה אלוהית, שאין לאף גבר אחר ביקום הזה. "זה סיפור ארוך." קאי פלט אנחה וסגר את ידיו על גופי הצנום לעומתו. ממש נכנסתי עכשיו ברגליו כשהוא מצמיד אותי אל גופו. "יש לי את כל הזמן שבעולם." קולי היה חלש ורגוע. ליפפתי את ידיי סביב עורפו ומדי פעם נגעתי בשיערו השחור, שהרגיש כל כך נעים תחת מגעי.