זיכרון ילדות

פרק 33

כל הגוף שלי קפא. לא זזתי, לא נשמתי, לא תפקדתי כשאמר את שלושת המילים שלא חשבתי שאשמע בזמן הקרוב. זה היה כל כך לא צפוי, שהלב שלי ירד מטה ועלה חזרה, כשהוא מתהפך ועושה שמיניות באוויר ורק אז חוזר למקומו.
אני חושבת שעמדתי קפואה למשך דקה או שתיים עד שחיוך רחב התפשט על פניי ולא יכולתי לעצור אותו. קאי פלט אנחה תוך כדי שהוא מגחך למראה ההמום שלי. חייכתי אולי עכשיו את החיוך הכי גדול שחייכתי מאז שאיבדתי אותו. "לא שפויה, הבהלת אותי.." הוא מלמל ונשם לרווחה. דחפתי אותו חזרה אל החומה והוא התיישב עליה, כשאני נכנסת שוב בין רגליו ודיי מלופפות סביב צווארו. הידקתי את גופי אליו וחיבקתי אותו כשאני משעינה את ראשי על כתפו הרחבה. ידיו הודקו סביב מותניי בחוזקה. עמדו ככה מחובקים למשך כמה דקות כשהחיוך לא יורד מפניי.
אני כל כך מאושרת כרגע. להיות איתו ככה בין זרועותיו כשהוא אומר לי את אותן שלושת המילים האלה. אני מרגישה כאילו זכיתי בלוטו ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני, לא עכשיו כשזה שלי. רק שלי. "אני אוהבת אותך." לחשתי לאוזנו מבעד החיבוק. יכולתי להרגיש את לחיו נמתחות לחיוך גדול. זוכר או לא זוכר.. כבר לא חשוב לי יותר. אם הוא יזכר ואני כן מקווה שיזכר, אבל נתמודד עם זה כשזה יגיע. כרגע אני רוצה להתרכז בנו מבלי לחשוב יותר מדי.

"בא לי להקיא מכם.." הסתובבתי במהירות לשמע הקול והבחנתי בגיימס עומד בשילוב ידיים כשהוא מניד את ראשו לצדדים. קאי התחיל לצחוק ואני רק קיללתי אותו בשקט, כי הוא הפריע לרגע שלי עם קאי. "הפסדנו חתיכת חמור. איפה אתה תגיד לי, אה?" ג'יימס ניגש לכיוונינו והתיישב לצד קאי על החומה. מצמצתי את עיניי בבלבול. "הפסדנו?" שאלתי לא כל כך מפוקסת על מה הוא דיבר. עדיין עמדתי צמודה אל קאי כשהוא מחבק אותי מהמותניים. "כן, בתחרות. קרעו לנו את התחת שם בלעדיך." הוא השיב כשהוא פונה אל קאי. קאי בתגובה רק התחיל לצחוק עוד יותר, בקולי קולות. ג'יימס גלגל את עיניו ואגרף את ידו לאגרום באיום. מסתבר שהתחרות המשיכה, אך אני וקאי היינו כל כך שקועים בשיחה שלנו שלא שמנו לב לכך. הצחוק של קאי היה כל כך ממכר שנשאבתי לתוכו והתחלתי לצחוק גם. "רק לחץ אתה מביא לי.." ג'יימס מלמל, אך גם הוא לא נשאר אדיש לסיטואציה והתחיל בצחוק.

"אני לא מאמין שהפסדתם." קאי אמר בעודו מגחך, אל ג'יימס שהמשיך לצחוק. "מה אני אעשה? העובדים שלך כל כך גרועים." ג'יימס השיב, גורם לי לצחקק מתגובתו. דמיינתי בראשי איך הם התנהלו במשיכת חבל, ומפסידים. אירוע באמת מצחיק. "פעם הבאה תואיל בטובך להגיע, ואז נראה." ג'יימס הוסיף וקאי חייך אליו בתגובה חיוך ציני.
הנחתי את ראשי בשקע צווארו של קאי והסנפתי את הבושם הגברי שתמיד אהב. אם יש משהו שלא השתנה זה האהבה שלו לאותו בושם שתמיד שם. הוא הריח כל כל טוב. הריח הגברי הטבעי שלו מעורבב עם ריח הבושם- אחד הדברים הלוהטים בו והממכרים שלו. יכולתי להריח את הריח הזה כל היום. "את מתכוונת להסניף אותו לנצח?" ג'יימס שאל בטון מתגרה. התחלתי להאדים כמו עגבניה לאחר שתפס אותי בשעת מעשה וסובבתי את ראשי לצד השני, כשאני עם גבי לכיוון ג'יימס, מסתתרת תחת גופו של קאי. הובכתי בטירוף ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי כרגע. "אח.." ג'יימס התלונן בכאב. "הראש שלי.. זה כאב.." גיחכתי והרמתי את מבטי קצת לכיוון פניו של קאי, שהחניק את צחוקו. כנראה קאי נתן לגיימס מכה בראש כמו שנהג לעשות בתקופה האחרונה. "תפסיק להציק לחברה שלי." קאי השיב בחיוך. שניהם הביטו אחד בשני וחייכו חיוך ציני אחד לשני. הסמקתי בטירוף מכך שאמר ׳חברה שלי׳. רק אלוהים יודע כמה חיכיתי לשמוע את זה מהפה שלו. כל כך חיכיתי.
"אתם כמו שני ילדים קטנים." השבתי מתעלמת מההערה שהביכה אותי קודם לכן. ג'יימס גיחך ולקח נשימה עמוקה. "אני הולך לעשות שיחת טלפון, תהנו לכם שניכם." הוא נעמד על רגליו והחל להתרחק. קאי צעק לכיוונו שיעדכן אותו לגבי השיחה אחר כך, וג'יימס בתגובה הרים לו אצבע משולשת, כשהוא זורק לכיוונו מבט ושניהם מפוצצים מצחוק. כן, בהחלט ילדים קטנים.