בן של קאפו

8

נקודת מבט לואי:

הארי הלך להביא לנו משקאות ואני מחכה לו עד שמישהי ניגשת אלי,
היא אומרת ששמה הוא אשלי, היא מחייכת אלי חיוכים צבועים בזמן שהיא מברכת אותי על הנישואין עם הארי,

היא פתאום מחייכת למישהו מאחורי חיוך מוזר, אני מרגיש יד נכרכת סביב מותני ואני נבהל ונרגע שנייה אחרי זה כשאני מבין שזה הארי, ״ה-היי אדוני בדיוק דיברנו עלייך״ אני אומר ומרגיש שהפרצוף שלי מתחמם,

״רק דברים טובים אני מקווה״ הוא אומר בזמן שהוא לא מוריד את מבטו מאשלי, אני לא מבין אך מהנהן ומתחמק ממבטו, אנחנו נפרדים מאשלי והארי מושך אותי לצד השני של החדר, ״אל תדבר איתה״ הוא מצווה עלי ואני מסתכל עליו מבולבל אך לא מתווכח, הוא מכיר אותה? איך הוא מכיר אותה? הם היו ביחד?

הארי מביט על מישהי שמדברת עם אבא שלי קצת רחוק מאיתנו באמצע חדר האירוח, הוא מכוון אותי ממותני והמגע עושה לי פרפרים בבטן, אנחנו מתקדמים אליהם, כשאבא שם לב אלינו הוא קוטע את השיחה עם האישה ומחייך אלינו חיוך צבוע, ״היי בנים״ הוא אומר בחיוך מזוייף והאישה מסתובבת אלינו,

״הארי״ היא אומרת בהתרגשות מרוסנת ונגשת לחבק אותו, הוא משחרר את ידו ממותני ומחבק אותה, ״היי אימא״ הוא אומר ברשמיות אבל אפשר לשמוע חיבה בקולו,

לאחר שהיא מתנתקת מהארי היא מפנה את מבטה אלי, ״היי לואי, שמעתי הרבה עלייך״ היא אומרת ואני מסמיק, היא שמעה הרבה עליי?

הארי רוכן אליה ולוחש משהו באוזנה, היא מהנהנת וממשיכה לדבר איתי, ״אנחנו נמשיך את השיחה הזאת שהאורחים ילכו ויהיה לכולנו פרטיות אני צריכה לדבר איתך לבד״ היא אומרת בחיוך מסנוור ומנומס וחוזרת לשיחה עם אבא שלי, היא נראת כאילו היא ממש שונאת אותו וזאת רק הפעם הראשונה שהם נפגשים אבל הם מדברים כאילו הם מכירים שנים, מוזר.

אחרי שאנחנו ממשיכים להסתובב בין האנשים וכולם מברכים אותנו כבר מגיע הלילה ואנשים מתחילים לעזוב, אחרי שכולם עוזבים אימא של הארי מושכת אותי, ״אני ולואי צריכים לדבר, תהנו״ היא אומרת ומושכת אותי איתה, ״את רוצה שנצא למרפסת?״ אני שואל, היא מהנהנת ומתבוננת בי בעיון,

אחרי שאנחנו יוצאים למרפסת אני סוגר את החלון ונעמד לצידה, אן לוקחת נשימה עמוקה, ״אתה כל כך דומה לה״ היא אומרת בשקט ואני מרגיש מבולבל, ״למי?״ אני שואל, אן מסתכלת עלי עם עיניים נוצצות, ״לאימא שלך״ היא אומרת בשקט ואני פוער את עיניי,

״הכרת אותה?״ אני שואל בהפתעה וסקרנות, אבא אף פעם לא סיפר לי כלום על אימא, לא משנה כמה שאלתי, אן מגחכת, ״כן, היינו חברות טובות״ היא אומרת והעיניים שלה נוצצות בחיבה, נראה כאילו היא נזכרת במשהו,

אז זאת לא הפעם ראשונה שהיא מדברת עם אבא שלי, בגלל זה זה היה נראה כאילו הם מכירים אחד את השני,