בן של קאפו

40

נקודת מבט הארי:

לאחר שישה חודשים:

לואי שוכב על הדשא בשמש ומצחקק לעצמו, הוא נראה זוהר ויפה כמו תמיד. אני מניח את כל המסמכים בצד וקם ממקומי,

אני צועד לכיוונו ומסתיר לו את השמש כשאני נעמד מעליו,

״מה כל כך מצחיק מלאך?״ אני שואל אותו, הוא זורח אלי ומסמן לי לשכב לידו,

אני עושה את זה והוא מניח את ידי על בטנו שכבר בחודש שישי, גילינו רק לפני שלושה חודשים שהוא נכנס להיריון, הבטן שלו הייתה מאוד קטנה בחודש שלישי ועדיין לא שמנו לב לזה,

היו לו בחילות בוקר אבל בהתחלה חשבנו שזה רק ווירוס עד שהתעקשתי איתו שנלך לרופא,

״הוא בעט״ הוא אומר בחיוך ענק ואני מעביר את ידי על בטנו הקטנה והמושלמת, ״באמת?״

פניו של לואי נופלות, ״הוא כבר לא בועט״ הוא אומר ונראה עצוב, אני מושך אותו אלי ומצמיד אותו לגופי,

״אתה כל הזמן אומר ׳הוא׳ זאת תהיה בת״ אני מחליט, הוא מניד בראשו, ״זה בן״

אני מושך אותו אל בין ברכי ומנשק את שפתיו האדומות והמפתות, ״מה אם אני לא רוצה בן? מה אם אני רוצה ילדה קטנה ומושלמת?״ אני שואל אותו,

״אתה רוצה בת?״ הוא אומר ומרים את גבותיו בהפתעה ובהתפעלות, ״כמובן שאני רוצה בת, יותר מהכל״ אני אומר,

״ומה אם אני רוצה בן?״ הוא שואל, אני מחייך אליו ומנשק את צווארו, ״תיאלץ לחכות״ אני אומר, לואי מצחקק, ״לחכות?״

אני שואף את ריחו המושלם ולוחש לאוזנו, ״עד שיהיה לנו עוד אחד״ לואי מרים את גבותיו, ״עוד אחד?״ הוא חובט קלות בחזהי

״אתה ניהיה חמדן לא?״ הוא שואל בצחקוק, אני קם ומרים אותו ביחד איתי מהדשא, ״אם אתה קורא לאהבה שלי חמדנות אז כנראה שכן״ אני אומר ומניח אותו בעדינות על הספא שבפטיו,

אני מרים את חולצתו ומנשק את בטנו בהערכה, ״שמעת את אבא שלך ילדה? הוא לא רוצה שנביא לך אח״ אני מספר לבטן,

לואי משתנק, ״הוא בעט״ הוא אומר בחיוך זורח, ״היא בעטה״ אני מתקן אותו ועולה כדי לטרוף את שפתיו,

״היא כנראה שמעה אותי ולא הייתה מרוצה מזה שאתה לא רוצה להביא לה אח, הילדה הזאת דומה לאבא שלה״ אני אומר ולואי חוטף התקף צחקוקים קל,

השפתיים שלי נמתחות לחיוך ודק ואני מביט בו בעיניים מעריצות, איך חייתי כל כך הרבה זמן בלעדיו?

הוא גודל יותר ויותר בכל חודש, הבטן שלו עדיין קטנה אבל אי אפשר לפספס את הבליטה המושלמת שמכילה בתוכה את הילד או הילדה שלנו,