בן של קאפו

19

נקודת מבט הארי:

אני קם בשבע, סידרנו את כל העיניינים עם פרנק ואורורה עלתה על טיסה אתמול בערב היא אמורה להגיע עוד שעה בערך,

אני וסטאן נוסעים לשדה התעופה בשמונה כדי לאסוף את אורורה, אנחנו מגיעים והיא עולה לאוטו, ״היי אורורה״ אני אומר לה בנימוס, ״היי אדוני הקאפו״ היא אומרת בכבוד וברשמיות ואני מהנהן,

אנחנו מגיעים לאחוזה, אני אומר לאורורה להתיישב בשולחן שלנו והיא מודה לי בחיוך חם, אני אומר לאחת המלצריות להביא לה כוס תה ומאפים ועולה לחדר של לואי,

אני דופק על הדלת, הדלת נפתחת לאחר כמה שניות ״לואי-״ אני מתחיל להגיד אך המראה שלו עוצר אותי,

הוא ישנוני, מפהק, הפה שלו נפתח לצורת עיגול קטנה והוא משפשף את עיניו, נראה כמו גור חתולים מתוק, ״בוקר טוב״ הוא ממלמל בעייפות ואני לא מצליח לנתק את עיניי, הוא לובש רק את החולצה שלי שחושפת את הכתף ועצם הבריח שבא לי כל כך לסמן,

לואי מתעשת על עצמו ונראה שהוא שם לב איך הוא פתח את הדלת, הוא מנסה למשוך את החולצה למטה, מה שלא עוזר כי היא חושפת אחת מפטמותיו, אני מתאפק לא לזרוק אותו בחזרה לחדר ולא נצא משם עד מחר,

״ארוחת הבוקר מוכנה, תשים מכנסיים ותבוא״ אני אומר, הטון שלי נשמע מגונן אפילו לי, אני לא מוכן שאף אחד יראה אותו ככה, הוא שלי!

אני מסתובב ויורד למטה ואני שומע את לואי קורא לגבי ״א-אוקי!״

אני יורד למטה ולאחר כמה דקות אנחנו שומעים צעדים מכיוון הסלון, ״אורורה!״ לואי צורח בהתרגשות ונכנס בסערה, אורורה נעמדת ולואי מזנק עליה לחיבוק,

״לואי חומד גם אני התגעגעתי אלייך אבל אתה מתחיל לחנוק אותי״ אורורה אומרת ואני מניח את ידי על מותניו ומושך אותו לפני שהוא יחנוק אותה, ״ס-סליחה״ הוא אומר במבוכה ומסובב את מבטו אלי, אני חושב שמרוב התרגשות הוא אפילו לא שם לב שאני מחזיק אותו כי הוא פשוט ממשיך לדבר עם אורורה,

אורורה מחייכת אליו חיוך אוהב, ״זה בסדר אהוב״ היא אומרת ולואי נראה מאושר ״מה את עושה פה? את פה לתמיד? תעברי לגור איתנו! את יכולה לקבל את החדר שלי!״ הוא אומר במהירות ובהתרגשות ויש הרבה צחוק מהצד של נייל וזאין,

״היא יכולה לקבל את החדר שלי נכון? אני אבוא לישון איתך אז היא יכולה״ הוא אומר ומסתובב אלי, אני מהדק את האחיזה שלי בו ומשתדל לנשום עמוק, לואי במיטה שלי, בחדר שלי, ערום, קשור למיטה, אני מבין שאני תקוע מידי במחשבות ויוצא מזה,

״אורורה תתחיל לעבוד פה ממחר, התחלנו להעביר אותה ברגע שעשינו את ההסכם עם אבא שלך, היא תגור במגורי העובדים בדיוק ליד האחוזה״ אני אומר באיפוק, הוא כורך את זרועותיו סביב צווארי ומחבק אותי, ״תודה!״ הוא מצייץ באושר ואני מניח את ידי על הגב התחתון שלו כדי לייצב אותו, מתאפק לא להוריד את ידי יותר מידי,