בן של קאפו

11

נקודת מבט הארי:

כעבור שבועיים:

בעוד שבוע החתונה, לא היה לי שום קשר עם לואי בשבועיים האלה, ניסיתי לשלוח לו כמה הודעות ששואלות לשלומו אבל הוא לא ענה לאף אחת מהן,

אני בודק מידי פעם את מצלמות האבטחה אבל זה לא נראה כאילו שקרה משהו, המחשבה שהוא מתעלם ממני בכוונה עצבנה אותי וכל השבוע הזה הייתי פקעת עצבים מהלכת,

כרגע אני ליאם נייל וזאין נמצאים במשרד שבתוך המועדון ועוברים על המשלוחים, ״הם מצאו אותו כבר?״ אני שואל, ״כן הם מביאים אותו לפה״ ליאם אומר, קודי מצא את האנשים שהיו אחראים לפיצוץ המשלוח לפני שבועיים ותפסנו אותם לפני כמה ימים, הם היו בדרך למקסיקו, פחדנים.

״טוב אני שמח שטיפלנו בזה, אני הולך לשתות ולמצוא לי איזה מישהי לשוחח איתה״ זאין אומר וקורץ לנו, ליאם מניד בראשו באכזבה, ״זה כל מה שיש לו בראש״ הוא אומר ואנחנו צוחקים,

זאין מתקדם אלי ומניח יד על כתפי, ״גם אתה צריך איזה זיון חבר היית קוץ בתחת בשבועיים האלה״ הוא אומר ואנחנו צוחקים שוב, אני קם ממקומי, ״אני חושב שאתה צודק, בואו נרד לשתות משהו״ אני אומר ואנחנו יוצאים מהמשרד,

אנחנו מפלסים את דרכינו לבר במועדון והברמן מגיש לנו את השתייה הרגילה שהוא יודע שאנחנו שותים בדרך כלל,

״היי״ ניגשת אלינו אישה בעלת שיער שחור, עיניים חומות עורה בצבע חום מוקה והיא נראת לא קשורה למקום הזה בשום צורה, היא דיי גבוה וחיוך מעושה על פניה, היא מתקרבת אלי ומעבירה את ידה על חזי, אני נשען על הבר ומסתכל עליה בלי להתרשם,

״אני בריאנה!״ היא קוראת כדי להתגבר על המוזיקה ומחכה שאגיד את שמי, אני לא אומר כלום והיא ממשיכה, לא מתרגשת מהאדישות שלי אליה,

במשך כל הזמן שהיא מדברת איתי היא נראת לחוצה ומתעסקת בגב שלה בכל שנייה, אני מושך אותה אלי והיא מחייכת, אני מעביר את ידי על גופה עד שאני מגיעה למותניה וממשיך להוריד את הידיים לגב התחתון שלה, ידעתי.

היא לחוצה ומנסה להשתחרר מאחיזתי, אני רוכן לאוזן שלה, ״מי שלח אותך?״ אני שואל והיא עושה את עצמה מבולבלת, ״אף אחד לא שלח אותי באתי אלייך מרצוני החופשי״ היא אומרת בחיוך מזוייף ולחוץ,

אני מוציא את האקדח שהיה במכנס שלה בגב התחתון בלי לעורר מהומה ורוכן אליה, ״עופי מפה״ אני אומר ומשחרר אותה, אני שולח הודעה לאדם שיסתכל אם היא באמת יוצאת מהמועדון ומסתובב לבנים,
״אני חוזר למעלה״ אני אומר וזאין מניד בראשו באכזבה,

אני עולה למשרד ומתיישב, פותח את המגירה ומכניס אליה את האקדח של האישה, אני נכנס למחשב ופותח את מצלמות האבטחה בביתו של פרנק, אני רואה את לואי יושב על הדלפק במטבח וצוחק עם העובדת שהגן עליה בפני אביו בפעם האחרונה שראינו אותם, אני תוהה מה הקשר בינהם הם נראים קרובים ממש כמו אימא ובן,