בן של קאפו

21

נקודת מבט לואי:

היום החתונה שלי ושל הארי, לא ראיתי אותו מאותו היום שהלכנו לקניות, אן התעקשה שלא נראה אחד את השני לפחות כמה ימים לפני החתונה, אז ישנתי אצלה ביומיים האלה

אני נמצא כרגע בחדר ההתארגנות ביחד עם אורורה ואן, הן מנסות להסביר לי משהו בנוגע לירח הדבש אבל אני לא מסוגל להקשיב, אני יותר מידי לחוץ,

״לואי חומד? אתה מקשיב לי?״ אן אומרת, אני יוצא מהבועה שלי ומסתכל עליה, מניד בראשי לשלילה, לא הצלחתי להקשיב אפילו למילה אחת,

היא מחייכת אלי חיוך חם, ״אל תדאג ילד הכל יהיה בסדר״ היא אומרת בניחום ואני משתדל לחייך אליה, אנחנו מתחילים להתארגן, ״לא זה לא יכול להיות״ אני לוחש לעצמי ואן מסתכלת עלי,

״מה קרה חומד?״ היא שואלת ״בגלל שהמכנס לבן הקו של הבוקסר בולט וזה נראה מוזר״ אני אומר בעצב, מודע לכך שאני נשמע מטופש אבל אני לא מאמין שכל החליפה נהרסת בגלל הקו המכוער הזה,

אן מוציאה משהו מהשקית השחורה שהארי הביא לה לפני שהלכנו, ״הארי אמר לי להביא לך את זה, התכוונתי לא לתת לך את זה ולזרום עם השטויות שלו אבל נראה לי שזה יעזור לך כרגע״ היא אומרת ומוציאה חוטיני תחרה בצבע לבן, אני הופך לאדום ואן מצחקקת,

״תרגע אתה לא חייב לשים את זה״ היא אומרת ואני בוחן את עצמי שוב במראה, אני רוצה להראות מושלם.

״תביאי לי את זה״ אני אומר ולוקח מידה את התחתון הקטן, אני נכנס לחדר ההלבשה ומחליף את הבוקסר בחוטיני, זה נוח באופן מפתיע וכבר לא רואים קו של בוקסר עם המכנס, אני מחייך לעצמי במראה מניח את זר הפרחים הלבנים על ראשי ויוצא החוצה, אורורה ואן קוטעות את השיחה שלהן ומסתכלות עלי,

לאורורה עומדות דמעות בעיניים ואני מחבק אותה, ״נסיך שלי״ היא אומרת ומנשקת את מצחי.

האורחים מגיעים ואנחנו עומדים להתחיל בטקס, הארי צועד עם אן לחופה, התחננתי בפני אבא שיתן לאורורה לצעוד איתנו, היא עשתה בשבילי הכל, היא כמו אימא בשבילי. אבל הוא לא הסכים, הארי ואן מגיעים לחופה, היא לוחשת לו משהו ונעמדת לצידו,

המנגינה משתנה למוזיקה עדינה יותר והאורחים נעמדים לכניסה שלי, אני צועד עם אבא, מובך מכל צומת הלב שעלי,

אנחנו עולים לחופה ואבא צועד אחורה ממני, אני נעמד מול הארי, לחוץ, אני מנסה לחייך אליו חיוך קטן למרות הלחץ, הוא לוקח את הידיים שלי ומחזיק אותן, ״אתה נראה נהדר״ הוא לוחש לי ואני מסמיק,
הוא חושב שאני נראה נהדר!

״א-אני, זאת אומרת! ג-גם אתה!״ אני לוחש בחזרה, הכומר מתחיל בנאום שלו על אהבה וכבוד הדדי בין שני אנשים, אני מקשיב לכל חלק עד שהוא מגיע לסוף,