בן של קאפו

18

נקודת מבט לואי:

אני עולה לחדר שלי, לא מצליח להוציא מראשי את המכנסיים של הארי, הם היו מוכתמים בדם.

הוא הרג מישהו, גם אבא חזר כמה פעמים עם דם על הידיים או על החולצה אבל הוא לא טרח להגיד כלום, פשוט נכנס לחדר ויוצא חדש,

אני נכנס לחדר, מתקלח ושם את החולצה של הארי, יש לי פיג׳מה פשוט ממש כיף לישון איתה, היא עוברת לי את הירכיים וחושפת לי את הכתף, היא גורמת לי להרגיש קטן.
אני נכנס למיטה ונרדם תוך חמש דקות.

אני מתעורר בבוקר מדפיקות על הדלת שלי וקם לפתוח, ״לואי-״ הארי מתחיל לדבר אך אני מפהק ומשפשף את העין שלי, ״בוקר טוב״ אני ממלמל בערפול חושים והארי מתבונן בי,

אוי לא! אני בלי מכנסיים! אני מנסה להוריד עוד קצת את החולצה אבל זה לא עוזר כי היא רק חושפת מפלג גופי העליון,

״ארוחת הבוקר מוכנה, תשים מכנסיים ותבוא״ הוא אומר בטון מגונן ואני מהנהן, ״א-אוקיי!״ אני קורא לגבו וסוגר את דלת החדר,

החתונה בעוד שלושה ימים, אני לחוץ לגמרי, כבר סיימתי לסדר את הכל עם מארגנת החתונות אבל אני עדיין לחוץ, אני בטח אפשל בכל דבר אפשרי והתפקיד שלי זה בסך הכל להגיד כן.

אני מתארגן, שם את מכנס הטרנינג האפור שהבאתי במזוודה וחולצה לבנה, מחר כל הדברים שלי אמורים להגיע,

אני יורד לסלון ושומע קול נשי מהשולחן אוכל, אני מכיר את הקול הזה, אני נכנס לחדר אוכל, ״אורורה!״ אני צורח בהתרגשות ורץ אליה, היא נעמדת ואני מזנק אליה לחיבוק,

אני שומע אותה מצחקקת אך אני רק מהדק את החיבוק, היא באמת פה? אני חולם?

״לואי חומד גם אני התגעגעתי אלייך אבל אתה מתחיל לחנוק אותי״ היא אומרת ואני נמשך לאחור על ידי ידיים חזקות, ״ס-סליחה״ אני אומר במבוכה ומסובב את מבטי להארי שעומד מאחורי ומחזיק את המותניים שלי,

אורורה מחייכת, ״זה בסדר אהוב״ היא אומרת ואני מתאפק לא לבכות מאושר, ״מה את עושה פה? את פה לתמיד? תעברי לגור איתנו! את יכולה לקבל את החדר שלי!״ אני אומר ואני שומע צחקוקים מכולם,

״היא יכולה לקבל את החדר שלי נכון? אני אבוא לישון איתך אז היא יכולה״ אני אומר ומסתובב להארי בתוך האחיזה שלו שמתהדקת עלי,

״אורורה תתחיל לעבוד פה ממחר, התחלנו להעביר אותה ברגע שעשינו את ההסכם עם אבא שלך, היא תגור במגורי העובדים בדיוק ליד האחוזה״ הוא אומר ואני לא יכול להתאפק יותר,

אני כורך את זרועותיי סביב צווארו ומחבק אותו, ״תודה!״ אני מצייץ באושר והוא שם את ידיו על גבי התחתון,

אני מתנתק ממנו והולך לאורורה, ״קדימה אני אראה לך את הבית!״ אני אומר למרות שאני בעצמי לא ראיתי את כל הבית,