בן של קאפו

33

נקודת מבט לואי:

התוכנית היא שאני אלך להביא לאבא את התוכניות המזויפות, הארי והבנים יתחבאו במקומות שונים רחוק מהרכב אך קרוב מספיק כדי לצאת אם יקרה משהו,

הידיים שלי רעדו כשפתחתי את השער, התקדמתי לאוטו השחור שחונה בין העצים, אבא יושב במושב הנהג, רק השמשה הקדמית שקופה וכל שאר החלונות שחורים ואי אפשר לראות אם יש עוד מישהו בתוך הרכב,

התכנית של הבנים היא לתפוס את אבא ולכלוא אותו במרתף, אני לא יודע מה הם מתכוונים לעשות אחר כך, אני לא בטוח שאני רוצה שהוא ימות, הוא בכל זאת אבא שלי, נכון?

אני ניגש אליו והוא מהנהן אלי לשלום, הוא יוצא מהאוטו ולוקח את הדפים מידי בלי להגיד מילה, הוא מעיין בהם ומחייך חיוך שלמדתי לשנוא,

תוך שנייה הוא תופס את ידי ומסובב אותי, אני מרגיש את האקדח צמוד לראשי ואני מסתחרר, ״צאו מהמחבוא שלכם מפגרים!״ הוא צורח אל תוך היער,

הלב שלי הולם בפרעות בחזי ואני מרגיש את קנה הנשימה שלי נחסם, איך הוא ידע?

״לואי!״ הארי קורא ויוצא ממקום המחבוא שלו, מה הוא עושה?!

אבא מחזק את האחיזה בידי ומכאיב לי, אני לא מוציא ציוץ מהפה והאקדח נצמד לראשי אפילו יותר, הוא באמת הולך להרוג אותי?

״פרנק תחשוב בהיגיון הוא בכל זאת הבן שלך״ הארי אומר, אני לא מצליח לזהות את הרגש שבקולו,

אני מרגיש בחילה ומנסה לייצב את עצמי, ״להארי סטיילס הקאפו האכזרי של לוס אנג׳לס יש נקודת חולשה?״ אני שומע את אבא במעומעם, אני מתחיל לרעוד, למה אני עדיין קורא לו אבא בראשי?

״אל תעשה דברים שתתחרט עליהם ואני מבטיח שאתה תתחרט״ הארי מסנן בכעס ומאגרף את כפות ידיו לצידי גופו,

אבא צוחק בזלזול, ומהדק את האחיזה שלו בי, ״אתה חושב שאני אוותר? אם אני אשחרר את הילד המטומטם הזה אתה תהרוג אותי, אני מאוד מקווה שאתה לא חושב ש-״ הוא נקטע ונופל לרצפה,

אני לא מחכה אפילו שנייה לפני שאני מזנק להארי בכל המהירות וכורך את זרועותי סביבו, הוא לא מחכה אפילו שנייה וכורך את זרועותיו סביבי ומלטף את גבי,

אני מיבב אל תוך חולצתו ואני שומע במעומעם אותו ואת נייל מדברים,
״מה נעשה עם הדבר הזה?״ אני שומע את נייל שואל וקול חבטה נשמע מיד אחר כך,

״קחו אותו למרטף״ הארי אומר בקול מקפיא ומתחיל להוביל אותנו לאחוזה,

אני לא משחרר ממנו במשך כל הזמן ומחזיק בחולצתו, לבסוף נמאס לו והוא פשוט מרים אותי, אני מצייץ בהפתעה וכורך את ידי סביב צווארו,

הוא עולה לחדר שלו ופותח את הדלת, הוא מניח אותי על המיטה בעדינות והולך לסגור את הדלת, אני כבר לא רועד אך יש לי כאב ראש נוראי,