נוקאאוט | 48 |

1.1K 41 0
                                    

*מוזמנים לשמוע יחד עם המוזיקה שמוסיפה במיוחד.

-נקודת מבט שגיא -

האלכוהול זורם לגופי עוד ועוד, הפיה של בקבוק הויסקי היקר מורגשת בשפתיי . והלגימה השורפת שאני לוקח לא מעוותת את פניי ולו לרגע.

אני יושב על המיטה המשותפת שלנו. שעדיין מניבה את הריח הטוב שהעולם מסוגל להציע.

הריח שלה.

הילדה שסובבה אותי , שגרמה לי להפוך ממת לחי.
האישה שהבטחתי לעצמי שאשמור . יודע שמגיע לה יותר .
אבל עדיין , לא מסוגל פאקינג לשחרר .  לא מסוגל לשחרר את הפאקינג בקבוק האלכוהולי מידי.

האישה שלמרות מי שאני , ומה שאני ראתה בי מעבר.

ראתה בי אדם ולא רוצח.
ראתה בי הגון מאשר רמאי .
ראתה בי אהוב ולא שנוא.

היא הראשונה שגרמה לי ליפול אחריה . הראשונה שאהבתי יותר מאחותי . האישה שרק חיכיתי לסיים את יום העבודה המעיק ולהיכנס למיטה יחד איתה.

אני מרגיש ריק . יותר משהרגשתי אי פעם.

אני - לעזאזל. כל כך לא מגיע לי אותה . משהו טהור ויפה כמו יובל .
במקום לקום ולהחזיר לעצמי את האישה אני טובע באלכוהול , בניחום עצמי .

שוכח מי הייתי לפניה , היא הייתה המתנה שאני נשבע שקיבלתי בטעות.
המתנה שהייתי במקרה במקום הנכון , בזמן הנכון ביותר שהייתי בו .

אומרים שמעריכים הכי הרבה כשמאבדים.
והמשפט הזה קרוב לליבי בצורה החריפה ביותר כרגע מאי פעם.

המוח שלי מסתובב , צלוי מכמות האלכוהול שהכנסתי לגופי . ואני נופל אחורנית , הישר למיטה הרכה.

המיטה שלנו.
*
אני קם מאותה התנוחה שבא נפלתי לשינה. ראשי כואב ואני מרגיש את הבחילה הרמה בקיבתי.
הבחילה מורגשת היטב בבטני , ובקבוק הויסקי המנופץ מזכיר לי בדיוק מה עשיתי אתמול.

שתיתי עד אובדן הכרה , במקום להתמודד איתה ברחתי למקום בטוח .

אלכוהול .

ואני יודע , יודע שיובל סולדת מזה. בגלל העבר שלה . בגלל הפאקינג אמא שלה .
אבל הייתי חייב להשתיק את הכאב , גם עם זה לדקה מזויינת.

הכאב הזה, כאב ששום דבר שתעשה לא ישחרר אותו.
תבכה , תצרח . דבר לא ישתיק את הצעקות והכאב בראשך.

רק ילדה אחת , ילדה שגרמה לי ליפול .
הילדה שגרמה לשטן ליפול מהגיהינום לפאקינג גן עדן.

הרעשים המזעזעים בוקעים מהטלפון שלי , ואני נזכר שיש לי מאפיה לנהל.
המון שיחות ממתן , הודעות , וכל דבר אחר שיעזור לו להשיג אותי שומש לעזרתו.

אבל אני , לא מסוגל פאקינג לקום מהמזרן , ללכת כמו פאקינג גבר אמיתי ולהילחם עלייה.

להילחם על עצמי.
על שנינו.

אני אוהב אותה עד שזה כלכך כואב , אהבה מזויינת.

אהבה , מאכזבת.

אני מרים את עצמי מהמזרן , ששקוע כבר בצורה של גופי.
הכלב שוכב בפינת החדר , אפילו הוא מרחם עליי.

״ מה!?״ אני נוהם לטלפון שמצלצל כבר חמש פעמים והראש הכואב שלי לא קיבל את זה בברכה.
״שגיא , אני מבין שרבת עם יובל . אבל אני חייב אותך כאן״. מתן מעורר אותי למצב . לחיים האמיתיים.
חיים שבהם אני קם כל בוקר , מבלבל בביצים וחוזר הביתה.

אפילו אני לא מתעניין איך הוא יודע , אבל אני מנתק לו.
יודע שאגיע , כמו תמיד .
אני תמיד שם לעסקים שלי , לאנשים שלי , אבל לדבר החשוב ביותר שלי? לדבר הכי טוב שפאקינג קרה לי?

לא.
*
״לעזאזל ״ אני נוהם כשאני מגיע מקולח ועל כדור להרגעת הבחילה . למרות המצב הנוראי שאני שרוי בו איש לא מבחין בכך. מסכת הקרח שלי אמינה מאי פעם ואפילו אני מופתע מכמה שאני מצליח לזייף.

״בוקר טוב יפיפייה שיכורה.״ מתן מקבל את פניי במשרד שלי , יושב בכיסא המנהלים שלי.
״בוקר מזויין , מזדיין בתחת.״ אני מברך אותו לשלום , חייך קטן נח על פניו. ואני מעיף אותו באלימות מהכיסא.

״למה אתה לא פאקינג מתקן את זה?״ הוא שואל לאחר דקות שאני יושב ובוהה במחשב הכבוי.
״מתקן מה מתן?״ אני שואל , ומסך המחשב מעניין אותי מאי פעם.

״היא הדבר הכי טוב שקרה לך-״ הוא מתחיל ונקטע בגסות . ״אני יודע , תאמין לי.״ אני נאנח. כאב מפלח את החזה שלי ואני מרגיש מוזר .
מוזר  רע.

״נשבר לך הלב הא?״ הוא שואל ואני מגחח בזלזול. ״לי נשבר הלב? אין לי אחד כזה מתן.״ אני מיידע אותו , ומתן נאנח . קם מהכיסא לכיוון ארון האלכוהול המשובח.

כשאני בא לבקש ממנו למזוג לי גם , הוא מסרב בתוקף ואני מבין שצודק .
אני חייב להפסיק ללגום את יגוני בפאקינג אלכוהול.

״קח את עצמך בפאקינג ידיים , ולך אלייה .״ הוא אומר ברצינות מלאה, כוס הויסקי מונחת מולי והנוזל החום מזכיר לי את מאורעות אתמול.

״אני אפילו לא יודע איפה היא .״ אני מתלונן , ומתן מגיש לי דף. כל הפרטים של יובל בו. רשום שם שהיא מתאכסנת במלון במרכז העיר , ושיצאה מהבית בשעה שתיים עשרה בלילה בדיוק. מצויידת בפאקינג טלפון נייד .

שעה שבה אני צללתי לעולמות הויסקי והדיכאון העצמי.

״נמאס לי , מה יש לי?״ אני שואל בחוסר אונים , מתן יושב מולי בשקט ולוגם מהויסקי היוקרתי. אפילו לא טורח להגיד לי.

ואני לא מבין מה נפל עליי. אני כלכך עצוב כאילו משהו חשוב מאוד נלקח לי.
בעצם , משהו מאוד חשוב לקח את עצמו ממני.

היה חייב לברוח מהבן אדם הכי מפגר שאי פעם הכיר.

ואני ? לא יכולתי לסרב לה . היא סוף סוף ברחה מהמפלצת הנוראית שנקראת שגיא אבאס.
_______
*נוקאאוט (מושג באגרוף ) - נוקאאוט הוא מצב שבו היריב אינו מסוגל לעמוד ביציבות על רגליו וניתן לו פרק זמן קבוע להתאושש.

על חשבון הברוןWhere stories live. Discover now