על חשבון הברון

על חשבוננו חלק ב׳ (אפילוג )

האפילוג הארוך בהיסטוריה , קריאה נעימה :)
( מילות סיכום בסוף , אשמח שתקראו )

ארבע שנים מאוחר יותר :
-נקודת מבט יובל -

״שלום !״ נכנס שגיא הביתה בשעות הערב המוקדמות. אני מחייכת לעצמי מהמטבח כשניגשת אליו.
גם עם כל הזמן הזה שעברנו יחד , אני עדיין מצפה לראות אותו בכל יום.

גם אחריי שהתחלתי לעבוד בתור פסיכולוגית לבני נוער , והקמתי את הקליניקה שלי בבית שלנו , והתחלתי לעבוד עם בני נוער בסיכון.
אני זוכרת שבמהלך הסטאז שעברתי , הייתי סייעת באחד מבתי הספר במנהטן , בתי ספר לנוער שסולקו או ברחו מהבתים שלהם .

אחרי שאני בעצמי הייתי בת נוער בסיכון , אני הרגשתי את הרצון שיש לי להיות כתף לאלו שהרגישו כמוני.
שעליהם לברוח ממציאות עגומה , אני רוצה לבנות עבורם מציאות אחרת.
טובה .
ולכן בחרתי במקצוע הזה , ששגיא התעקש ודחף אותי שאלמד .

- ״הבאת אותו?״ אני שואלת כשרואה שאין אף אחד מאחורי שגיא . ״את מי?״  הוא שואל בפנים רציניות כשמוריד את גקט החליפה שלו ותולה אותה על המתלה שיושב סמוך לדלת.

אני מגלגלת עיניים , נזכרת כשביקשתי ממנו לאסוף אותו מהגן היום . ״את לביא , מה את מי?״ אני שואלת בעייפות , ושגיא מחייך חיוך גדול.

״דוד מתן מביא אותו .״ הוא אומר ואני מחייכת חיוך רחב.
שמחה לראות את המשפחה שלי מתרחבת לאט לאט עם השנים.

לאחר שהתחתנו , טסנו לירח דבש מדהים לסיציליה שבאיטליה .  דבר שנקטע כמובן כי הרוסים החליטו לשבת על צווארו של שגיא , מה שגרר ממנו תגובה חריפה מאוד , מה שרק הסלים את המלחמה בינהם.

אך לא נתנו לכך לעצור אותנו , להפך. חזרנו למנהטן , ולאחר שנה נכנסתי להריון עם בננו הבכור . לביא .
לביא מזכיר את שגיא בכל רמ״ח איבריו. שיערו השחור והמבריק , עיניו הטובות והירוקות .
האינטליגנציה הרגשית הגבוהה שלו , העזרה לזולת.
האהבה שהוא נותן למתן אלון ואוליביה , הוא נראה רחוק מעולם המאפיה , אך אני בטוחה שבעוד כמה שנים יתחיל את האימונים שלו , כפי ששגיא הסביר לי רבות הבן הבכור שלו יהיה היורש שלו . ולכן עליו להתחיל את האימונים מגיל צעיר . בשביל שקבלת התפקיד הגדול לא תהיה קשה לו מדי .

אני זוכרת את הרגע שגיליתי שאני בהריון. דמעות האושר שירדו ללא הפסקה מעיניי , הלחץ המדהים שהרגשתי באמצע החזה.
אמנם היה חשש  קטן ממה יגיד בעלי , אך ידעתי שישמח בדיוק כמוני.

וכך היה . אם הוא היה אובססיבי לפני , בהריון זה התגבר עוד יותר .
אני זוכרת איך לא הסכים למתן להוציא אותי מהבית לנשום אוויר כי זה סיכון לעובר .
והשיחה שקיבל אחר כך בהחלט נתנה לו נקודת מבט חדשה לגמרי לעניין  .