עקיצות | 45 |

1.2K 46 6
                                    

״טוב , שמחתי נורא להכיר אתכם! תגיעו בבקשה לנשף שהעירייה מכינה לתושבים מחר. נשמח לעשות לכם כבוד.״ מבקשת רוזה בחביבות כשאני ושגיא עומדים במפתן הדלת.
היא מלווה אותנו לדלת המשרד החומה  ונשענת על המשקוף.

״תודה על ההזמנה-״ אני באה לסרב כמובן , אני רק מנסה לגשש מעט מסביב לאימי. לא לבלות את זמני הפנוי איתה.

״בבקשה הגיעו.״ היא מבקשת בשנית , ומוציאה הזמנה חביבה מתיקה הקטן.
שגיא מהנהן לשלום תופס את ההזמנה מידיה של ראשת העיר  ומושך אותי אחריו , הדלת נסגרת מאחורינו וכל העיניים עלינו . העובדים הזוטרים מסתכלים עלינו בהערצה , ואילו הנשים מריירות על שגיא כאילו לא טעמו אוכל ככמה שנים יפות.

שכמובן מתעלם ומוכיח לי פעם אחר פעם שהעולם הזה הוא בכיס הקטן שלו.

אני מסמנת לאחת הנשים שבוהה בגבר שלי קצת יותר מידי לטעמי אצבע שלישית , ושגיא מושך אותי מיד אחריו. האישה מזעיפה פניה ואני מגלגלת את עיניי . ומיד לאחר מכן פונה בחזרה לעבודתה.

אף פעם לא הייתי טיפוס קנאי , מסתבר ששגיא מוציא ממני את הצדדים האלו.

בתוך דקות קטנות אנחנו כבר ישובים יחד במכונית , שגיא נוהג במכונית הספורט שמשמיעה רעש מזוויע כלפי חוץ , ואני יושבת לידו. עוברים ושבים ברחוב מתפעלים מהרכב ומצלמים אותו , אני אף פעם לא אבין מדוע אנשים מתלהבים כלכך ממכוניות יוקרה.
תמיד האמנתי שאיני צריכה פאר , כל עוד יש לאדם מכונית טובה שמספקת את צרכיו אין סיבה לקנות מכונית במחיר מופקע.

אבל זה היכן שגדלתי , אני נזכרת כל פעם מחדש. שגיא גדל אחרת לגמרי ממני.

יד אחת שלו שלובה בשלי ואילו השנייה אוחזת בהגה המכונית. והשרוולים הארוכים של חולצתו מופשלים. מה שמעניק לו מראה גברי ורענן.

״ עשית לאישה ההיא אצבע שלישית?״ הוא שואל אותי בשעשוע ואני צוחקת במבוכה . ״מה פתאום , רק סימנתי לה למי אתה שייך.״ אני אומרת בציניות וגלגול עיניים, מחקה את טון קולו הרכושני . שגיא רק צוחק את צחוקו העבה ומשיר מבטו איתי. ״כדי באמת ליידע אותה שאני תפוס חזק , ולא מתכוון להשתחרר בקרוב.״ הוא אומר ואני נמסה במושבי. מנשקת את שפתיו נשיקה קטנה ועדינה ומתרווחת במושב הרכב המפואר .

הנסיעה עוברת בכיף , שירים נעימים מתנגנים במערכת הסטריאו ואני ושגיא מנהלים שיחה על דברים רנדומליים לחלוטין , ובשיחה הזו אני אפילו מגלה שאביו צריך אותו בשנית באיטליה .

״מתי התכוונת לספר לי?״ אני שואלת אותו , שגיא מצקצק בלשונו ״לא התכוונתי לנסוע אליו כלל. לא מתאים לי היחס של הכלב הנפוח.״ הוא מחזיר וזורק לי מבט קטן , ואצבעותיו מתופפות בקלילות על ההגה בקצב המוזיקה. ואני מגלגלת את עיניי. ״תדבר יפה אליו , זה אבא שלך.״ אני מזכירה לו נימוסין בסיסיים , והוא מחייך חיוך צדדי וקטן , אני מניחה שעכשיו מתכנן כיצד לעצבן אותי.

״טוב אמא.״ הוא אומר בהתגרות ובגלגול עיניים משוחק ודרמטי ואני מזעיפה פניי. ״איזה אמא בראש שלך, אדיוט.״ רק שלא יתכנן לי על ילדים כרגע , אני לא במקום הזה ואני מעדיפה לעבוד על הזוגיות שלנו כמו שהיא ולהשתפר יחד איתו , עזבו את העובדה שאני עוד צעירה במיוחד לטעמי.

שגיא צוחק מהתגובה שלי ומחליט לבדוק את הקו האדום שלי עד הסוף . ״למה לא? מתאים לך להיות אמא צעירה.״ הוא אומר בקריצה. ואני צוחקת מעט. ״אני אמא? להזכיר לך שעוד אין לי 19?״ אני שואלת אותו , השיחה בינינו זורמת לחלוטין. ״טוב , אני בכל זאת מעדיף את התהליך של הלעשות אותם.״ הוא מספר בקריצה שובבה , מה שמזכה אותו בכאפה קטנה לכתף.

״כן , שחכתי שאת קטינה.״ הוא מוסיף בהתגרות ,  ממשיך את השיחה המוזרה.
ואני מרימה את גבותיי. ״אז זה אומר שאתה פדופיל.״ אני מחזירה בהתגרות , וידיו של שגיא נסגרות בחוזקה על ההגה. אך פניו לא משדרות כל כעס.
״קודם כל , עם זה התואר שאת מעניקה לי על כך שאני אוהב אות-״ הוא מתחיל להגיד בקול רציני , ואני קוטעת אותו בצחוק מתגלגל . ״פדופיל.״ מתזכרת. הבטן שלי כואבת מהצחוק הגדול שפורץ מפי . ופניו נזעפות ורק מצחיקות אותי יותר . כל הסיטואציה עצמה משעשעת אותי לחלוטין.

״אוי , מה אני אעשה איתך הא?״ הוא שואל בחיוך  ונאנח , ידו מחפשת את דרכה לשלי ומוצאת תוך שנייה. אני מנשקת את אצבעותיו , מראה לו ללא מילים כמה שאני אוהבת ומעריכה אותו.

למרות פער הגילאים היפה בינינו.
*
״ אנחנו מתכננים ללכת לנשף ההוא?״ אני שואלת בשניה כשכף רגלנו דורכת בבית היפה שיש לשגיא כאן.

הבית מעוצב בצורה מינימליסטית אך נקייה לעין ומיוחדת להפליא. אריחים שנראה שנבחרו בקפידה פרוסים על הרצפה ומעניקים לה מראה יוקרתי .
הסלון הרחב והספה שנראת שעלתה הון,  משתלבים בצורה יפיפייה עם המטבח הפתוח .

גרם מדרגות גבוה ומיוחד ביופיו מוצב באמצע הבית ותקרת העץ הגבוה נותנת לבית מראה חם יותר.

״ לא , לא נראה לי.״ הוא אומר וחולץ את נעליו . גקט חליפתו מוצא את עצמו על המתלה העומד מעץ.
״אתה בטוח , תורם נדיב?״ אני עוקצת , פרצופו של שגיא נהפך משועשע יותר . ״את היום ביום של עקיצות ?״ הוא שואל בחיוך . אני מאשרת ונושכת את שפתיי היבשות, מבטו הרעב של שגיא מופיע על פניו ואני מרימה גבה.

״אוקיי.. מה?״ אני שואלת בחיוך תחמן , שגיא מתקרב אליי . סוחף אותי לנשיקה רעבה , אני מנשקת אותו באותה התשוקה. רגליי נכרכות סביב גופו הרחב ושרירי הידיים החסונים שלו פועמים כנגד חולצתו הקצרה שמחזיק את גופי .

הרטיבות בין רגליי נבנית במהירות למרות שזו רק ההתחלה , הנשיקה הזו מיוחדת במינה .

אני מכירה את שגיא . ועם תכננתי לישון הלילה , עליי לשנות את התוכניות שלי.

על חשבון הברוןWhere stories live. Discover now