על חשבון הברון

חבר טוב חבר קרוב. | 16 |

-נקודת מבט יובל -
אני יושבת בספה בבית שלנו , באפי יושב לידי . אני רק חושבת כמה ששגיא ירצה להרוג אותי על זה שהעלתי את באפי לספה .
אני יושבת וחושבת עליי ועל שגיא , על הקשר הלא מוסבר שלנו . בעיקר יזיזות , הרבה מאוד רגשות , אני כן מרגישה משהו לשגיא . אני לא יכולה לשקר ולהכחיש את זה יותר .
הכחשתי עד עכשיו , מפחדת להיפתח . מפחדת לתת את עצמי עד הסוף.
אני מודעת לעובדה ששגיא פתח בפניי את הקלפים על השולחן , הודה שהוא מרגיש אליי הרבה מעבר מסתם סקס מעולה . אני מזדהה איתו , אני כן מרגישה משהו מעבר לשגיא . כל פעם שהוא לידי יש לי הרגשה חמימה בבטן , הרגשה של בית . של משהו שבחיים לא הרגשתי , יציבות .

״היי יובל ״ נכנס שגיא לסלון הבית וקוטע את מחשבותיי, מוריד את גקט החליפה השחור מגופו . מניח אותו על משענת הספה .
״ היי שגיא״ אני ממלמלת בחיוך קטן , ומלטפת את ראשו של הכלב .
״ איך עבר עלייך היום ?״ מתעניין שגיא . מפתיע אותי בשאלתו .
״בעיקר בהרהורים , ובישלתי לך אוכל ״ אני עונה בחיוך קטן ובקצרה , לא מעוניינת לנדב מידע מיותר כרגע .
״בישלת ?״ שואל שגיא המופתע , חיוכו הזחוח והמרוצה לא יורד מפניו .
״כן תיארתי לעצמי שתחזור רעב.. אז הכנתי לך פסטה .״
אני עונה על שאלתו , כשאת חייה המון זמן לבד את לומדת לדאוג לעצמך . ובישול זה חלק מזה. לא תמיד היה לי כסף לקניית אוכל מוכן בחוץ , לכן הייתי קונה מצרכים זולים ומכינה מהם מטעמים נפלאים. בהמשך גיליתי שאני טובה בבישול ואוהבת את זה . בגלל כל הבלאגן שקרה עם חיי לאחרונה לא היה לי זמן לחזור לתחביב הישן שלי.

״למזוג לך?״ אני שואלת בחיוך , מסתכלת על שגיא המחויך. ״על מה כל החיוכים?״ אני שואלת במבוכה , כבר מתרוממת מהספה . באפי הישנוני מתעורר לאט .
״סתם.. את מקסימה אותי.״ עונה שגיא , מסתכל עליי במבט מעריך.
אני מחייכת חיוך מבויש , לחיי סמוקות מעט.
אני מתקדמת למטבח , מרגישה את מבטו השורף של שגיא על גבי . בדרך אני שמה לב שלבאפי אין אוכל .
״שגיא! ״ אני קוראת . ״מה קרה ??״ שואל שגיא בצעקה קלה.
״בוא לשים לכלב אוכל בצלחת הכסופה שלו!״ אני ממלמלת בקול , ומוציעה צלחת לבנה מארון המטבח הגבוה. מתקדמת לכיוון הסיר על הגז . פותחת אותו ומושכת כפות מכובדות של פסטה לצלחתו של שגיא .
מניחה שהוא רעב במיוחד .

שגיא בנתיים פותח את שק האוכל של הכלב , לוקח כוס חד-פעמית ממתקן המים ואוסף כמות מכובדת של אוכל לכלבים לבאפי. שאיך ששומע את רשרוש האוכל מתקדם בקשקושי זנב רבים לשגיא.
*
״ האוכל היה ממש טעים , תודה .״ אומר שגיא ששתינו יושבים בשולחן האוכל שגיא לרגע מסמס משהו קטן בטלפון ומניח אותו בצד  . אני שתיתי תה חם , ואכלתי כמה עוגיות בזמן ששגיא אכל את ארוחת הצהריים שלו.
אני מחייכת אליו , שוקלת לפתוח את השיחה הזו על המצב בנינו.
לבסוף אני מחליטה לבצע את השיחה הזו , בשביל שנינו.