בית משפחת אבאס | 25 |

1.5K 49 17
                                    

״ אויש נו.״ אני רוטנת , כשהעגיל הכסוף לא נכנס לחור הקטן באוזני. ממשיכה בניסיונותי להראות ׳מושלמת.׳
אני מודעת בדיוק לרמה של המשפחה הזו , ואני רוצה פעם אחת להצליח במשהו . ולא לאכזב את שגיא , שבחר שאגיע אני יודעת שזה חשוב לו , ואני פאקינג רוצה להצליח. פעם ראשונה בחיי שאני מנסה להרשים מישהו.

שגיא שנכנס לחדר , אוסף את ז'קט חליפתו הכחולה והיפה מהכסא המפואר שישב בפינת החדר וזורק לי מבט מוזר .

״ יובל , הכול בסדר?״ שגיא שואל בדאגה אמיתית. אני מהנהנת בחוסר רצון ומצליחה לבסוף להשחיל את המתכת הקטנה לאוזני. הלחץ שמורגש ביידי הקשה עליי לסגור את המתכת המעצבנת.

שגיא מתקדם לכיווני , מחזיק במותניי ומצמיד את אגני לבטנו. טומן ראשו בעצמות הבריח שלי , וסוגר לי את סוגר העגיל שהתאמצתי כלכך בניסיונותי לסגירתו

אני מחייכת למראה שלנו דרך המראה , וממשיכה להתאפר בעדינות . מתעלמת מהנסיונות הנואשים שלו להשכיב אותי.

״ יובל.. מה זה?״ שואל שגיא בחשדנות , מצביע על המסקרה השחורה שנחה על השולחן.
״ מסקרה למה?״ אני מחזירה בחוסר ריכוז , נועלת את העקבים השחורים והעדינים שמצאתי בארון הבגדים . ״זה נראה מוזר.. נשים באמת שמות את זה על הפרצוף?״ אני מגלגלת עיניי לנוכח התהיות שלו , ושמה לב שהוא מתחיל לחקור את האיפור על השולחן כאילו שזה איזה משהו כימי שעומד להתפוצץ.

״ שגיא.. אני אתחיל לחשוד ...״ אני עוקצת בחיוך. שגיא שנבהל ומבין שתפסתי אותו מרים ידיו כמוותר ומחייך חיוך שובב. ״ רוצה שאני אראה לך שאין לך למה לחשוד ?״ קולו נמוך וסקסי , מודע למה שזה עושה לי. אני מחייכת בעדינות ונאלצת לדחות את ההצעה שלו לפעם אחרת .

אני נעמדת , מוכנה . בוחנת את דמותי בפעם האחרונה במראה .

״ לב , את מהממת.״ אני שומעת את המחמאה של שגיא מדלת היציאה של החדר , אני מנידה בראשי לתודה ותופסת את ידו שמושטת לי.
אנחנו יורדים במדרגות , מתן שמסמס בטלפון מרים עיניו   לכיוונו , למשמע נעלי העקב שלי שפוגעות במדרגות השיש היוקרתיות .

״ פאק.. יובל תקשיבי לי. תעזבי את החמור הנפוח ותעברי אליי , אני הרבה יותר שווה.״ הוא זורק לאוויר בשחצנות , מודע לזה ששגיא מתכנן במוחו כיצד בדיוק לקבור אותו.

אך שגיא הסתפק במבט רצח , בשביל לגרום למתן לצחוק מעט. אין ספק שמעטים האנשים שמשגעים את שגיא , מתן הוא אחד מהם לחלוטין.

אנחנו כולנו יוצאים מהבית , מתן לבוש בחליפה מפוארת בצבע שחור , אני התלבשתי בשחור גם . השמלה השחורה שלי הייתה דיי פשוטה , השסע העמוק ברגל היה מה שהפך אותה ללא- פשוטה.

אנחנו יוצאים לרחוב , הבנים דרוכים מאי פעם ואני מרגישה מוזר . מקווה שהם יאהבו אותי , אני יודעת שמשפחתו של שגיא היא דבר שחשוב לו . ואני מאוד רוצה להצליח , לתת להם לראות שאני שווה את בנם. שאני באמת רוצה לנהל איתו זוגיות אמיתית , ושאני לא עימו רק בגלל הכוח והכסף שעוטף אותו.
*
אנחנו יוצאים מהרכב , אבנר הנהג החביב התעדכן עם מתן בזמן ששגיא סימס בטלפון שלו. אני סתם ישבתי לצידו של שגיא , סופר לחוצה .

על חשבון הברוןWhere stories live. Discover now